במשטרה הכירו אותו במשך שנים בכינוי "קרמשניט". מקור הכינוי דווקא רחוק מאוד מהפרשות הפליליות הכבדות שבהן טיפל. בתקופת שירותו ביחידה הסמויה היה ביחידה טבח שהבטיח להכין קרמשניט ולא עמד בהבטחה. ארליך לא ויתר, ובכל לילה, כשחזרו מאימונים, היה מזכיר לו את העוגה המובטחת.
בסוף הקרמשניט הגיעה – והשם נשאר. "למה להתבייש? הדביקו – הדביקו", הוא אומר. מאחורי הכינוי המשעשע מסתתרת קריירה שנגעה בכמה מהפרשות הקשות והמוכרות ביותר שידעה תל אביב.
הכתובת שקפצה בקשר
ארליך הגיע יחד איתן לדירה. "זה היה בית ששימש כמין 'קרחנה'", הוא נזכר. "היו שם כל מיני אנשים, שחלקם נרצחו בהמשך". באותו שלב בדקו השוטרים את המקום – והאירוע הסתיים. כעבור שבועיים או שלושה הגיע ערב שמחת תורה.
ארליך היה אצל הוריו עם אשתו ושתי בנותיו הקטנות. באותה תקופה היה כונן של מחלק הסמים.
ואז שמע בקשר דיווח על שלוש גופות שנמצאו בדירה ברחוב ראשית חוכמה 6 בתל אביב. הכתובת מיד הפעילה אצלו זיכרון. "אני שומע 'ראשית חוכמה 6' ואומר לעצמי: רגע, אני מכיר את הכתובת הזאת. שם גרה מרים עבאס". הוא פנה לאשתו. "תשמעי, משהו פה מדגדג לי. אני חייב ללכת". לדבריו, "הייתי אז חולה משטרה, מטורף על העבודה".
"בחייך, אבי, תן לי בלש אחד. בלש אחד – ואני מביא לך גילוי ברצח הזה". אליו צורף פקד דודי ברק. "אמרתי לברק: אנחנו הולכים להביא גילוי ברצח הזה. הוא הסתכל עליי כאילו השתגעתי". לדברי ארליך, ברק אמר לו משהו בסגנון: "קרמשניט, השתגעת". "משוגע או לא משוגע – אתה בא איתי. פשוט תפתח איתי את הדלתות", השיב לו.
"אם שתי הנשים האלה נמצאו יחד בדירה, אחרי שהגיעו אלינו עם הסיפור על החוב – זה חייב להיות קשור", אומר ארליך. שלוש או ארבע לפנות בוקר ארליך וברק הגיעו לדירה ברחוב וסרמן בשעה שלוש או ארבע לפנות בוקר. אדם שהיה במקום פתח את הדלת ונעצר. בחקירתו החל, לדברי ארליך, למסור פרטים על מפגש שהתרחש כמה ימים קודם לכן. בין היתר סיפר על קבוצה שהייתה בדירה ועל כך שחלק מהנוכחים המשיכו בהמשך לדירה ברחוב יהודה הימית 4.
מבחינת ארליך – זה היה קצה החוט. "קחו אותו. אני משאיר אותו פה – ואני הולך ליהודה הימית. זה הקצה של הרצח", אמר לדבריו לחוקרים. הוא וברק נסעו ליפו. כשהגיעו לדירה, איש לא ענה. ואז הבחין ארליך בדבר חריג: סמרטוטים היו תחובים בין הדלת למשקוף, כאילו מישהו ניסה לאטום את החריצים.
הם התקדמו פנימה. בחדר השינה מצאו שתי גופות על המיטה. ואז התגלו עוד שתיים מתחתיה. ארליך מיהר לטלפון של השכנה. טלפונים סלולריים עדיין לא היו חלק מעבודת המשטרה. הוא התקשר למפקד הימ"ר. "אבי, תגיע מהר. תגיע דחוף ליהודה הימית 4". תוך זמן קצר התמלאה הזירה בכוחות משטרה. שבעה קורבנות. עדותה של השכנה הפכה בהמשך לחלק משמעותי בחקירה. היא סיפרה שראתה אדם חשוד יוצא מהדירה.
"הוא היה סוחר סמים", הוא מספר. "לפי מה שהתברר, הוא היה לוקח אותם לדירה, נותן להם להשתמש בסמים ואז חונק אותם באמצעות הכבל של המאוורר". לאחר מכן נמלט החשוד לרצועת עזה. בימ"ר תל אביב הוקם צוות מיוחד, ובהמשך נעצר ברצועה בשיתוף יחידת שמשון של צה"ל.
לדברי ארליך, המעורבים הועמדו לדין ונידונו לשבעה מאסרי עולם כל אחד. עשרות שנים לאחר מכן הוא עדיין זוכר כיצד הכול התחיל. מחוב של כמה אלפי שקלים. "זה התחיל מזה שהכתובת בראשית חוכמה קפצה לי מיד כששמעתי את הדיווח בקשר. משם פשוט התחלתי לחבר את הנקודות".
הסיפור סביב המניע לרציחות נותר במשך שנים מורכב ושנוי במחלוקת. לצד סכסוכים כספיים בעולם הזנות והסמים, עלו בהמשך גם טענות שלפיהן לחלק מהמעשים היה רקע לאומני. לפי אחת הגרסאות, רציחות של יהודים נועדו לשמש עבור מוחמד מעין "הוכחת נאמנות", לאחר שנחשד כסייען, ובכך לסלול את דרכו להצטרפות לחמאס בעקבות אחיו.
שלושה עשורים ויותר חלפו מאז חלק מהפרשות האלה. העולם התחתון השתנה, חלק מהדמויות נרצחו, אחרות נשלחו לכלא, והארגונים שפעלו אז פינו את מקומם לדור חדש. גם הפרשה ההיא כבר קיבלה את הסיום הביולוגי שלה: במאי האחרון מת מוחמד חלבי בגיל 69 בבית החולים של מרכז הכליאה "מגן-ניצן", לאחר שאושפז בשל מצב רפואי שפרטיו לא נמסרו.
גם המשטרה של היום אינה המשטרה של אז. מצלמות פרושות כמעט בכל רחוב, טלפונים סלולריים מלווים כל חקירה, ומאגרי מידע וטכנולוגיות מאפשרים בתוך דקות לבצע פעולות שפעם דרשו שעות וימים. אבל אצל ארליך הרחובות נשארו כמעט כמו מפה פנימית.
אותו אדם שפעם עבר בהם בעקבות מודיעים, חשודים, בלשים וזירות רצח, נוסע בהם היום כשנוסעים יושבים במושב האחורי. מדי פעם מספיקה כתובת אחת כדי להחזיר אותו שלושים שנה לאחור. הוא עדיין זוכר את הדיווח בקשר. את הסמרטוטים בין הדלת למשקוף. את הנר שקיבל מהשכנה. "הייתי אז חולה משטרה, מטורף על העבודה", הוא אומר. היום הוא כבר לא רודף אחרי איש. הוא מסיע נוסעים, נותן שירות וממשיך לחרוש את העיר שאותה הכיר במשך עשרות שנים מהצד האפל ביותר שלה.
התרעות פיקוד העורף