מיד לאחר שנוטרלו המחבלים, ירה פריג'ה בקסטלמן ז"ל, לפי האישום נגד פריג'ה, על אף שחייל נוסף שעמד בסמוך אליו קרא לחדול מירי. פריג'ה הוסיף והמשיך בירי לעבר מרכז גופו של יובל ז"ל, על אף שהוא הרים את ידיו, פשט את מעילו, לא החזיק בנשק ולא היווה כל סכנה. ירי זה גרם למותו של קסטלמן.
המשפחה: "חשד כבד" לשיבוש הליכי משפט
העותרים כתבו כי הם "חושדים כי קציני המשטרה הללו (ובמיוחד קצין משטרה ספציפי) ביצעו עבירת שיבוש מהלכי משפט במסגרת חקירת מותו של יובל קסטלמן ז"ל, שנורה בידי חייל מילואים לאחר שנטרל מחבל והציל חיים רבים בפיגוע בכניסה לירושלים".
לטענתם, "מדובר בחשד כבד (המושתת על מגוון ראיות) מטעם העותרים כי קציני משטרה מהיחידה המרכזית של משטרת מחוז ירושלים ביצעו עבירת שיבוש הליכי משפט נמשכת במסגרת חקירת מותו".
לטענת העותרים, לאחר האירוע משטרת ישראל לא הודיעה רשמית כי היא פותחת בחקירה פלילית, בניגוד למשטרה הצבאית, שעדכנה כי תחקור את הפרשה. נטען כי המשטרה פרסמה סמוך למועד קבורת יובל כי לא תפתח חקירה בשל אי-קיום חקירה פלילית, ו"רק פרסום של סרטון הירי בערוץ 13, בשילוב לחץ ציבורי, הולידו חקירה של המשטרה".
עוד כותבים העותרים: "חוקרי מח"ש לא שוחחו עם התביעה הצבאית וחוקרי מצ"ח". עוד נטען כי גופתו של קסטלמן שוחררה לקבורה באותו לילה שבו נפטר בבית החולים. אחרי שבוע, נטען, הועברה החקירה למצ"ח באופן בלעדי. "אז נאלצו העותרים להוציא את גופת קסטלמן לנתיחה" באמצעות צו. לפי העותרים, שם דווקא התבצעה החקירה היטב.
במענה לעתירה נכתב על ידי המדינה כי: "לאחר בחינת כלל חומרי החקירה והראיות שנאספו, לא נמצאה תשתית ראייתית המלמדת על יסוד סביר לחשד כי מי מהגורמים המעורבים פעל מתוך כוונה לשבש הליכי משפט". לכן, לטענת המדינה, דין העתירה להידחות.
המדינה טוענת: "החלטת היועצת המשפטית לממשלה בערר היא החלטה מקצועית, מנומקת וסבירה, אשר התקבלה בהליך סדור, לאחר בחינה מעמיקה ומקיפה של כלל החומרים הרלוונטיים, לרבות חומרי החקירה, המסמכים הרפואיים וטענות העותרים, ולאחר התייעצות עם כלל הגורמים הרלוונטיים. החלטה זו נטועה היטב במתחם שיקול הדעת הרחב הנתון ליועצת המשפטית לממשלה בקבלת החלטות מסוג זה". בג"ץ ידון בסוגיה.
התרעות פיקוד העורף