מוקין הורשע בדעת רוב ברצח באדישות, לאחר שבכתב האישום המקורי יוחסה לו עבירת רצח בכוונה. השופטת אוסילה אבו-אסעד הייתה בדעת מיעוט וסברה כי יש להרשיעו דווקא ברצח בכוונה. בנוסף הורשע מוקין פה אחד בנהיגה בזמן פסילה, בשתי עבירות של נהיגה בשכרות, בהדחה בחקירה ובחבלה במזיד ברכב.
בדרך עצר בתחנת דלק, רכש פחיות בירה נוספות ושתה אחת מהן. בתחנת דלק נוספת עצר כדי לקנות ניירות גלגול. בבדיקה שנערכה לאחר האירוע נמצא כי ריכוז האלכוהול בגופו עמד על לפחות 474 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף, מעל הריכוז המותר בחוק. מעט לפני השעה 18:00 נסע עומרי בכביש המוביל לגן נר, כאשר מוקין נוסע מאחוריו.
לפי כתב האישום, אופן נהיגתו של עומרי הרגיז את מוקין. הוא ניסה לעקוף אותו אך לא הצליח. עומרי האט וסטה לשול הדרך, ומוקין האט לצדו ופתח את החלון. עומרי שאל אותו לאן הוא ממהר. בתגובה בלם מוקין את רכבו, זינק ממנו החוצה בעוד המכונית עדיין בתנועה, והרכב המשיך לנוע מספר מטרים עד שנעצר.
ירי באוויר, מאבק על הקרקע ושלוש יריות נוספות לעבר הגב
מוקין יצא מהמכונית כשהוא אוחז באקדח, התקרב לעומרי וירה מספר כדורים באוויר. בהמשך, לאחר שעומרי חזר לרכבו, ירה מוקין שוב מספר כדורים באוויר. אז יצא עומרי שוב מהמכונית, התנפל על מוקין ובין השניים התפתח מאבק פיזי. במהלך ההתגוששות ניסה עומרי להוציא את האקדח מידיו של מוקין. השניים נפלו לקרקע, ותוך כדי המאבק ירה מוקין שני כדורים שפגעו בעומרי. אחד הקליעים חדר לחזהו, עבר דרך הלב והריאות וגרם למותו.
למרות הפגיעה הצליח עומרי להתרומם וניסה לחזור לעבר רכבו. בשלב הזה נעמד מוקין על רגליו וירה לעבר גבו שלוש יריות נוספות. היריות הללו לא פגעו בו. עומרי התמוטט בהמשך על הכביש. לפי גזר הדין, מוקין חצה את הכביש, הביט בעומרי כשהוא שוכב על הקרקע, ולאחר מכן עזב את המקום מבלי להזעיק עזרה. עוברי אורח הזעיקו את כוחות הרפואה, שביצעו בעומרי פעולות החייאה. הוא פונה לבית החולים, שם נקבע מותו.
מוקין חזר לביתו, אסף את אחותו וביקש ממנה לומר לשוטרים כי היא זו שנהגה ברכב. השניים חזרו לזירת האירוע כשהאחות נוהגת במכונית, והיא אכן מסרה תחילה לשוטרת במקום כי היא הייתה הנהגת. זמן קצר לאחר מכן חזרה בה וסיפרה לחוקרים את האמת. בית המשפט קבע כי מוקין עשה זאת כדי להסתיר את העובדה שנהג בזמן פסילה ובשכרות ולשבש את החקירה.
בית המשפט דחה את טענת ההגנה העצמית
בית המשפט הדגיש במיוחד את העובדה שהכול החל בגלל עניין שולי בכביש. "הנאשם ביצע את המעשים על רקע עימות סתמי שנתגלע בינו לבין המנוח, אך בשל רוגזו של הנאשם על אופן נהיגתו של המנוח", נכתב בגזר הדין.
"חיי המשפחה נהרסו"
מתסקיר נפגעי העבירה עלה כי עומרי היה בן יחיד בין שתי אחיות. הוא סיים את לימודיו, עבד בעסק המשפחתי ושאף להרחיב אותו. אביו סיפר כי בנה עבורו בית מעל בית המשפחה כדי שיוכל להתחיל שם את חייו. הוריו תיארו אותו כאדם אחראי, חברותי ואהוב, שהתרחק מעימותים.
התסקיר מתאר גם את ההשלכות המתמשכות על בני המשפחה: אמו של עומרי הפסיקה לעבוד, החלה לקבל טיפול פסיכולוגי ותרופתי ונמצאת במעקב פסיכיאטרי. אביו סיפר כי מצבו הבריאותי הידרדר וכי עבר צנתור.
הפרקליטות דרשה מאסר עולם
הפרקליטות ביקשה לקבוע מתחם ענישה שנע בין 26 שנות מאסר למאסר עולם, לצד פיצוי בסך 258 אלף שקלים למשפחה. היא הדגישה כי מאז הרפורמה בעבירות ההמתה, גם רצח באדישות נכלל תחת עבירת הרצח, והעונש המרבי הקבוע בחוק הוא מאסר עולם. מנגד, ההגנה ביקשה לקבוע מתחם של 14 עד 18 שנות מאסר. היא הדגישה כי האירוע לא תוכנן מראש, כי עומרי הוא שהתנפל על מוקין בשלב השני של העימות וכי שתי היריות שפגעו בו נורו במהלך המאבק על האקדח.
מוקין עצמו פנה לבני משפחת עומרי בבית המשפט, הביע צער וביקש את סליחתם. הוא אמר כי לא התכוון לפגוע בעומרי וכי עליו לחיות כל חייו עם תוצאות האירוע.
שירות המבחן תיאר את מוקין כאדם שניהל לאורך השנים אורח חיים יציב, עבד בתחום הנגרות, שירת שירות צבאי מלא בתפקיד קרבי ובהמשך גם במילואים. הוא נעדר הרשעות פליליות קודמות. לצד זאת, לחובתו 12 הרשעות תעבורה קודמות בין השנים 2008 ל-2022, ובהן שתי הרשעות בנהיגה בשכרות וארבע הרשעות במהירות מופרזת. למעשה, בזמן האירוע הוא היה בפסילת רישיון בעקבות הרשעה קודמת בנהיגה בשכרות.
שירות המבחן התרשם כי מוקין עדיין מתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו, נוטה להשליך חלק מהאחריות על עומרי ומטשטש את דפוסי השימוש שלו באלכוהול ובסמים. רמת הסיכון להישנות עבירות אלימות הוערכה כבינונית, אך ברמת חומרה גבוהה. מנגד, צוין כי במהלך מעצרו השתלב מוקין בעבודה ובקבוצות טיפוליות, התרחק מסביבה עבריינית וביטא חרטה על התוצאה ואמפתיה מסוימת כלפי משפחת עומרי. שירות המבחן המליץ לשלבו בהליך טיפולי גם במהלך מאסרו.
בית המשפט קבע לבסוף כי מתחם הענישה המתאים הוא בין 20 ל-25 שנות מאסר. בגזירת 22 השנים נשקלו לזכותו של מוקין עברו הפלילי הנקי, אורח חייו לפני האירוע והעובדה שהוא עצור כבר יותר משלוש שנים. מנגד נשקלו חומרת המעשים, עברו התעבורתי, הקושי שלו לקחת אחריות מלאה והעובדה שהאירוע החל בעימות סתמי והסתיים במותו של צעיר בן 19. ההרכב, בראשות נשיאת בית המשפט אסתר הלמן ולצדה השופטות יפעת שטרית ואוסילה אבו-אסעד, אימץ פה אחד את העונש. למוקין עומדת זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים.
התרעות פיקוד העורף