הסיפור הזה יכול היה להסתיים בטרגדיה נוראה. קשישה בת 83, הסובלת מדמנציה, יצאה מביתה ללא טלפון נייד – ובמשך ארבעה ימים נעלמו עקבותיה. כוחות גדולים של משטרה, מתנדבים ואזרחים חיפשו אחריה ללא הפסקה, בסיוע מסוק משטרתי, יחידות כלבנים, רחפנים ואמצעים טכנולוגיים. דווקא כשהחשש לגורלה הלך וגבר, הצליח אחד השוטרים להרכיב מעין פאזל מודיעיני מתיעודי מצלמות אבטחה שנאספו מבתי עסק רבים ולהתחקות אחר מסלולה.
לדבריה, פרדקין נמצאה בתנוחה לא טבעית, כשראשה מתחת לכיסא ורגליה מורמות. "יכול להיות שהיא נפלה, יכול להיות שניסתה למצוא מחסה. היא הייתה אישה מבוגרת, אחרי כמה ימים בלי אוכל ובלי לדעת כמה שתתה. לא נראה שמישהו עשה לה משהו".
עמר ושותפתה ניסו ליצור עמה קשר בזהירות. "צעקנו לה, דיברנו איתה וניסינו להזיז אותה מעט כדי לא לפגוע בה, כי לא ידענו מה מצבה. ואז ראינו שהיא מגיבה, שהעיניים שלה מסתכלות ושהיא זזה. היא לא דיברה איתנו, אבל לראות שהיא נושמת – זה היה וואו".
צוות מד"א הוזעק עוד לפני שהשוטרות ניגשו אל פרדקין. לאחר הבדיקות הראשונות התברר כי מצבה יציב והיא פונתה לקבלת טיפול רפואי. "ברגע שמד"א הגיעו והבנו שהמצב שלה יציב, זה באמת היה וואו", סיפרה עמר.
"ארבעה ימים חיפשנו אותה בנרות"
האיתור חתם ארבעה ימים של חיפושים שבהם השתתפו שוטרים, מפקדים, מתנדבים, פקחים עירוניים, יחידות כלבנים וגורמים נוספים. במסגרת המאמצים הופעלו גם רחפנים ואמצעים נוספים ונערכו סריקות בשטחים פתוחים ובאזורים שונים בחולון. במקביל, שוטרים עברו על מצלמות אבטחה בניסיון להתחקות אחר מסלולה של פרדקין. לדברי עמר, שוטר בשם אושר עבר מעסק לעסק וממצלמה למצלמה והצליח להשיג תיעודים שסיפקו אינדיקציה לכך שלפחות בימים הראשונים לאחר היעלמותה היא עדיין הייתה בחיים.
"ארבעה ימים חיפשנו אותה בנרות", סיפרה עמר. "היו טונות של אנשים שחיפשו, בחולות מולדת ובכל מקום בחולון. רחפנים תרמיים, אזרחים, שיתוף הציבור – כל כלי אפשרי שיכולנו להשתמש בו. המטרה הייתה להחזיר אותה למשפחה שלה".
עבור עמר, שמשרתת במשטרה כבר 18 שנה, מדובר באירוע חריג גם אחרי שנים ארוכות בשירות. "זה נדיר. למצוא נעדרת אחרי ארבעה ימים כשהיא בחיים – זה לא אירוע שבשגרה". לדבריה, רגע האיתור הזכיר לה את אחד הצדדים המרכזיים בעבודת המשטרה. "זה מזכיר לכולנו למה בכלל בחרנו להיות שוטרים – האפשרות להגיע לבן אדם שזקוק לנו, לסייע לו וגם להביא בשורה משמחת למשפחה שלו. אני לא רוצה לדמיין מה היה עובר עליי אם סבתא שלי הייתה הולכת לאיבוד".
עמר הדגישה כי מאחורי האיתור עמד מאמץ משותף של גורמים רבים. "חשוב להזכיר את האזרחים, המתנדבים, הפקחים והמפקדים שלנו שנשארו ימים ולילות וחיפשו. כולם היו שם. זה לא מובן מאליו, וזה באמת יפה לראות את זה". מבחינתה, אחרי ארבעה ימים של חוסר ודאות, התוצאה היא הדבר החשוב ביותר: "להחזיר אישה בת 83 למשפחה שלה, לאנשים שמכירים אותה ושידאגו לה – זו תחושה מטורפת".