בשלב מסוים, לאחר ששתה ועישן סיגריה, יצא ויצמן מהמסעדה. בחלוף זמן קצר הוא שב אליה, והפעם, על פי החשד, כדי להשלים את משימת החיסול.
ה-DNA, המצלמות ומסלול הבריחה
החוקרים החלו להרכיב פאזל ראייתי: תיעודו של ויצמן במסעדה לפני הרצח, הממצאים הפורנזיים שהותיר אחריו, תיעוד מבצע הירי ומסלול הבריחה שנבנה באמצעות מצלמות וממצאים נוספים. באמצעות אמצעים טכנולוגיים, איסוף ממצאים פורנזיים וסיגינטיים והשוואת זהותו של האדם שתועד במסעדה ובמסלול הבריחה לזהותו של החשוד שנעצר, הצליחו החוקרים, לטענת המשטרה, לבסס את החשד נגדו – גם כשוויצמן עצמו שמר על שתיקה בחקירתו.
"עבריין רשלן שהשאיר עקבות"
לדברי דאודי, אחד המפתחות המשמעותיים בחקירה הוא החיבור בין ה-DNA שנאסף לבין מצלמות האבטחה. "ברגע שמצאו DNA במסעדה, קודם כול קשרו אותו למקום עצמו. אם הוא מכחיש שהיה שם, ולחוקרים יש ראיה פוזיטיבית כמו DNA וצילום, יש להם ראיה משמעותית לכך שהוא משקר ושהוא היה במקום". עם זאת, עצם הימצאותו במסעדה אינה מוכיחה כי הוא שביצע את הרצח. כאן, מסביר דאודי, נכנס השלב הבא בפאזל – החיבור בין האדם שישב במסעדה לבין הדמות שתועדה מבצעת את הירי.
"צריך לזהות שאותו אדם שהיה בתוך המסעדה, שה-DNA שלו נמצא שם, הוא אותו אדם שנראה מבצע את הירי. את ההשוואה אפשר לעשות באמצעים טכנולוגיים וגם באמצעות שוטרים שבוחנים את הדמות, הלבוש ומאפיינים נוספים ומתעדים את הממצאים". במקביל, מצלמות האבטחה מאפשרות לחוקרים לנסות ולשחזר את מסלול הבריחה. "כבר אחרי הרצח דיברנו על כך שינסו ללכת בעקבות המצלמות לכל אורך התנועה של החשוד", אומר דאודי. "אם הצליחו ליצור רצף מהמסעדה ועד למחסן שבו הוא נעצר, נוצר הקשר בין האדם שהיה בזירה לבין האדם שנעצר".
לדבריו, דווקא השתיקה בחקירה אינה בהכרח מקשה על החוקרים כאשר בידיהם ראיות אובייקטיביות. "אם הוא אומר 'לא הייתי שם', ובידי החוקרים DNA וצילום שמראים אחרת, הוא מכחיש ראיה פוזיטיבית. לפעמים זה אפילו עדיף לחקירה. אילו היה נותן הסבר הגיוני לכך שהיה במסעדה או במסלול שתועד במצלמות, היה צריך לבדוק את ההסבר הזה".
הפאזל הושלם – אבל לא כולו
דאודי מתאר את עבודת החוקרים כחיבור של חלקים שונים לתמונה אחת: "אני רואה את הרוצח מבצע את הירי, יש לי פחות או יותר את הפנים שלו ואת הבגדים שלו ואני עוקב אחריו במצלמות. במקביל, צוות אחר בודק את מצלמות המסעדה ומאתר את אותו אדם שישב שם. לוקחים את שני החלקים ומצרפים אותם לסוג של פאזל".
הפער בין האופן שבו בוצע הירי לבין הטעויות שקדמו לו מעלה גם שאלה נוספת: אם אכן מדובר בחיסול שהוזמן בידי גורם עברייני אחר, מדוע נבחר אדם שהותיר אחריו שובל כזה של ראיות?
"בדרך כלל, אם מדובר בארגון פשיעה יריב, הוא ירצה לקחת אדם מקצועי כדי לצמצם את הסיכוי שייתפס ויוביל את החוקרים בחזרה למי ששלח אותו", אומר דאודי. "אני לא יודע מה היו השיקולים במקרה הזה. יכול להיות שזה בכלל לא ארגון פשיעה, אלא גורם אחר, למשל בעל חוב, שפחות מבין בתחום ורצה שמישהו יבצע את המשימה מבלי לבחון מספיק את המקצועיות שלו".
כעת, גם לאחר שהמשטרה טוענת כי פענחה את זהותו של מבצע הרצח, אחת השאלות המרכזיות בפרשה עדיין נותרה פתוחה: מי ידע על הפגישה של יושבייב, כיצד הגיע המידע למי שתכנן את החיסול ומי, אם בכלל, שלח את ויצמן למסעדה. זהו כעת אחד מכיווני החקירה המרכזיים, בניסיון להגיע מהחשוד בביצוע הרצח אל מי שעשוי היה לעמוד מאחוריו.
חשוב להדגיש כי האדם שנועד להיפגש עם יושבייב במסעדה עזב את המקום כשתי דקות לפני הרצח. לפי ההערכה, הוא עצמו לא ידע על התכנון לבצע את החיסול. עם זאת, נבדקת האפשרות שהמידע על עצם הפגישה הגיע לגורמים אחרים, ואלה ניצלו אותו כדי להכין לכאורה תרגיל "כיפה אדומה".
התרעות פיקוד העורף