על פי גזר הדין, בין השנים 2012 ל-2015 קיבלה החברה שבבעלותו 139 חשבוניות פיקטיביות מחמש חברות שונות, כללה אותן בדוחות התקופתיים שהגישה לרשות המסים וניכתה באמצעותן מס תשומות שלא כדין. אלוק הורשע בין היתר ב-35 עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין.
מכתב האישום, שהוגש בשנת 2018, עולה כי אלוק ניסה לטשטש את מעורבותו בעבירות באמצעות מינוי גורמים שונים לתפקידי ניהול בחברה בתקופות שונות. אלא שבמהלך המשפט התברר כי אותם מנהלים שימשו למעשה דמויות משניות, שפעלו תחתיו ובהתאם להוראותיו. בהכרעת הדין קבע בית המשפט כי אלוק היה הגורם הדומיננטי והמוביל בביצוע העבירות.
בגזר הדין התייחס בית המשפט בחומרה לעברו הפלילי של אלוק, הכולל הרשעות קודמות בעבירות מס, שבגינן אף ריצה בעבר עונש מאסר בפועל. עוד צוין כי לאורך ההליך המשפטי לא פעל להסרת המחדל הכספי, אפילו באופן חלקי, ולא השיב את הסכומים שנוכו שלא כדין.
בית המשפט דחה גם את טענתו של אלוק כי יש להשוות את עונשו לעונש שהוטל על מעורב נוסף בפרשה. השופט קבע כי קיימים הבדלים משמעותיים בין השניים, הן במידת מעורבותם בביצוע העבירות והן בהיקפן ובנסיבותיהם האישיות והפליליות.
בנוסף, נדחתה טענתו של אלוק להקלה בעונש בשל השנים הרבות שחלפו מאז ביצוע העבירות. בית המשפט ציין כי בדיקת הפרוטוקולים העלתה שהנאשם עצמו ביקש דחיות רבות בהליך, וכי במשך ארבע שנים כלל לא נשמעו ראיות בתיק.
בסופו של ההליך נגזרו על אלוק 44 חודשי מאסר בפועל, עשרה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל, או עשרה חודשי מאסר תמורתו. על החברה עצמה הוטל קנס סמלי בלבד.
התרעות פיקוד העורף