בית המשפט דן בהכרעה בטענה כי הנאשם ליבר תיווך לשוחד, בכך שקיבל כספים מנציג התאגיד טיסנקרופ בישראל והעבירם לראש הסגל במשרד ראש הממשלה דאז, לשם "קידום" רכישת הצוללות מהתאגיד על ידי מדינת ישראל.
שני הגורמים שהעידו בענייננו, גנור והנאשם, הודו בחקירותיהם במשטרה כי פעלו באופן המתואר בכתב האישום. ברם, בהמשך הדרך חזרו בהם מהודאותיהם המפלילות וסיפקו הסברים שונים לשינוי גרסאותיהם. הכרעת הדין עסקה בין היתר, בניתוח ההסברים שסיפקו לשינוי הגרסה, כמו גם בטענות ההגנה לפגמים שנפלו בהליך החקירתי ובהיעדר ביסוס ראייתי לאמור בכתב האישום.
השופט קבע היום כי: "לפי סוד ניתוח מארג הראיות הכולל, ובהסתמך על קביעותיי לפיהן יש לדחות את טענות הזוטא של הנאשם ולקבל את הודאותיו המפורטות במשטרה כהודאות אמת, אני קובע כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לכל ספק סביר יחד עם זאת, בניגוד לעמדת המאשימה, פיצול האישומים לשתי עבירות נפרדות בגין כל תשלום הוא פיצול מלאכותי של מה שמהווה בפועל מסכת עובדתית אחת ושלמה."
מלמד הרחיב ואמר שמדובר ב - "מסכת עובדתית אחת שהתרחשה לאורך זמן, במסגרת אירוע אחד המבוסס על סדרת מעשים הקשורים זה לזה, עד שהם מהווים פרשה אחת המבוססת על אותו קשר נטען ורציף בין הנאשם, גנור ושרן. למעשה מדובר בעבירה אחת מתמשכת. חלוקתה של העבירה המתמשכת לשתי עבירות הינה מלאכותית ולא מוצדקת".
עוד הוסיף ואמר כי "לפיכך, אני מוצא להרשיע את הנאשם, ליבר, בעבירה המרכזית של תיווך לשוחד לפי בגין קבלת תשלומי המתת הראשון והשני בסך כולל של עד 93,900 ש"ח ממיכאל גנור על מנת לתת שוחד לעובד הציבור דוד שרן."
לסיום אמר השופט ש - "על בסיס אותה תשתית עובדתית לפיה שימש הנאשם כתחנת מעבר וכסות להעברת כספי השוחד האסורים, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לחוק איסור הלבנת הון, - .403 כמו כן, אני מוצא להרשיע את הנאשם בעבירת המס של סיוע להכנת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, בגין הנפקת החשבוניות הכוזבות באמצעות חברותיו במטרה לסייע לגנור ולחברת ט.ג להתחמק ממס".
חשוב לציין שמשפטם של שרן בתיק הצוללות ושל גנור טרם הוכרע.
התרעות פיקוד העורף