גם החוקרים שקיבלו את הדיווח התקשו בתחילה לקבוע אם מדובר באירוע שמצדיק פתיחה בחקירה פלילית. אלא שבהחלטה שהתקבלה בתחנת אריאל, בהובלת מפקד התחנה וקצין החקירות, הוחלט שלא להתעלם מהדיווח. החוקרים פעלו להוצאת צווים לתפיסת מצלמות האבטחה ולבדיקת התיעוד שנשמר בהן.
ההחלטה הזאת התבררה כנקודת המפנה בפרשה. עם תחילת הצפייה בחומרי הצילום החלו החוקרים להיחשף למראות קשים, שהצביעו על חשד למעשי התעללות חמורים ושיטתיים בפעוטות. בתוך שלושה ימים בלבד מתחילת בדיקת התיעוד מיהרו השוטרים לעצור את בעלת המעון ושתי מהסייעות העובדות במקום, בחשד להתעללות בחסרי ישע.
היקף העבודה שבוצעה בפרק זמן קצר ממחיש את חומרת הפרשה ואת המשאבים שהוקצו לחקירתה. בתוך ארבעה ימים בלבד הצליחו כ-30 חוקרים ומתנדבים, שעסקו בצפייה בסרטונים, לעבור על כ-2,400 שעות צילום. במהלך הצפייה אותרו ותועדו מאות מקרים שבהם נראות לכאורה החשודות נוקטות אלימות קשה כלפי פעוטות חסרי ישע.
על פי ממצאי החקירה שנאספו עד כה, מעשי אלימות חמורים בוצעו לכאורה ביותר מעשרה פעוטות. בין היתר מתועדים מקרים שבהם פעוטות נחנקו במשך פרקי זמן שהגיעו לעיתים לכחצי דקה, עד שאיבדו את הכרתם, על פי החשד כדי לגרום להם לשכב בשקט ולישון. במקרים אחרים נראות לכאורה החשודות מטלטלות פעוטות, משליכות אותם על הרצפה, מכות אותם בראשם ובפניהם ומונעות מהם מזון.
גורם בכיר המעורה בפרטי החקירה אמר למעריב: "מדובר באחת הפרשיות החמורות ביותר, אם לא החמורה ביותר, שידעה המשטרה בכל הקשור להתעללות והתאכזרות בקטינים חסרי ישע".
גם בבית משפט השלום בפתח תקווה, שם מתקיימים הדיונים בעניינן של החשודות, ניתן ביטוי לחומרת הממצאים. לא בכדי ציין אתמול (שני) השופט כי בזכות מאמצי החוקרים הצליחה המשטרה לגבש עד כה תשתית ראייתית המספיקה לא רק להגשת כתב אישום נגד החשודות, אלא אף להרשעתן.
את החקירה מלווה פרקליט מפרקליטות מחוז ירושלים, ובמשטרה מעריכים כי עד לשבוע הבא תוגש הצהרת תובע בעניינן של הסייעות, לקראת הגשת כתבי אישום. בכוונת המשטרה לפעול להמשך מעצרן ובהמשך לבקש את מעצרן עד תום ההליכים, נוכח חומרת המעשים המיוחסים להן.
"הבת שלי הייתה אצלן שנה שלמה. איך אני אמורה להרגיש עכשיו?"
במקביל להתקדמות החקירה, ההורים שנחשפים בימים האחרונים להיקף המעשים המיוחסים לצוות המעון מתקשים לעכל את המראות ואת העובדה שהפקידו מדי בוקר את ילדיהם בידי מי שעל פי החשד פגעו בהם באכזריות.
לדבריה, החשיפה לתיאורי המעשים הותירה את ההורים מזועזעים. "התיאורים הגרפיים מדברים על חניקות, והם גם מדברים על חצי דקה ומעלה עד שהתינוק מתעלף ואז הוא ישן מעולה. רק שיהיה להם קצת שקט בראש", היא אומרת בכאב. בהמשך היא מתארת מקרים נוספים שעליהם שמעה, ובהם השלכת פעוט לעבר כיסא "כמו כדור".
החשש הגדול ביותר שלה נוגע לתקופה שבה שהתה בתה במעון, עוד לפני שהתפוצצה הפרשה. "הילדה שלי עברה את ההתעללות הזאת כל השנה שעברה. היא הייתה בקבוצה של שלושתן. השתיים שעצורות טיפלו בה כל השנה שעברה. איך אני אמורה להרגיש עכשיו?", היא שואלת, אף שבשלב זה אין בידיה מידע המוכיח כי בתה עצמה נפגעה במעשים המתוארים.
אחד הפרטים שמטרידים אותה במיוחד הוא השינוי שחל בהתנהגות בתה בתחילת השנה הנוכחית. "שנה שעברה בסבבה, השנה היא כבר התחילה להגיד לי שהיא לא רוצה ללכת", היא משחזרת. "התחלתי להתייעץ על זה עם בעלי. זו תחילת שנה, עוד לא באמת הספקנו להבין מי נגד מי, ופתאום זה מתפוצץ לנו ככה".
גרנביץ' מספרת כי האמון שנתנה בצוות היה כה גדול, עד שתכננה להכניס למעון גם את בנה התינוק, בן החצי שנה, בחודש נובמבר הקרוב. "יש לי ילד בן חצי שנה שהיה אמור להיכנס בנובמבר", היא אומרת, ומתקשה להבין כיצד לא זיהתה את המתרחש לכאורה מאחורי דלתות המעון.
לדבריה, גם לאחר שכבר החלה החקירה, המשיכה לקוות כי החשדות יתבררו כלא נכונים. "ביום ראשון אני באופן אישי צעדתי למשטרה ושאלתי את השוטר אם פתחו את המצלמות והכול בסדר, ואני יכולה להרגיש בטוחה, כי אני לא הרגשתי בטוחה. הוא אמר לי שהכול טוב", היא משחזרת.
אלא שאחד הדברים שמקוממים אותה במיוחד הוא ההתנהלות של מנהלת המעון, שלדבריה המשיכה לשוחח עמה כרגיל גם באותו יום. "אני באותו יום עוד מדברת בחיוך עם ראש הנחש, והיא מסתכלת עליי ומחזיקה את השקר", היא אומרת.
בהמשך השיחה מעלה גרנביץ' פרט נוסף, שלדבריה נראה לה בדיעבד חריג. לטענתה, מנהלת המעון נהגה לדרוש מההורים אישור רפואי כתוב בכל פעם שילד נעדר בשל מחלה, גם אם מדובר היה ביום אחד בלבד.
"היא הייתה מתעקשת כל פעם שהילד חולה על אישור כתוב מהרופא שהילד בריא", היא מספרת. "הייתה פעם אחת שהייתי אצל רופאת המשפחה וביקשתי ממנה אישור ליום אחד. היא אומרת לי, תגידי, מי זאת הגננת הזאת אצלכם? אף אחד לא מבקש אישור ליום אחד".
האם מעלה חשד אישי שלפיו ההתעקשות על האישורים הרפואיים אולי הייתה קשורה למעקב אחר מצבם הבריאותי של הילדים. עם זאת, היא עצמה מבהירה שאין בידיה ראיות לכך וכי מדובר בהשערה בלבד. "אנחנו בקונספירציות כרגע. אני מנסה להבין את הטירוף", היא מודה.
פרט נוסף שמעורר אצלה שאלות נוגע לתיעוד הפעילות במעון. לדבריה, ההורים קיבלו תמונות של הילדים רק בימי שישי, לאחר שבוע שלם. "היא שולחת תמונות רק ביום שישי, מכל השבוע. לך תמצא באיזה יום צילמו, מה הלבשת", היא מספרת.
גרנביץ' נזכרת במקרה שבו נשלחו תמונות מפעילות שהתקיימה ביום קבוע בשבוע, אך בתה לא הופיעה באף אחת מהן. "אני רואה שהבת שלי לא באף תמונה. הרגשתי מוזר, התייעצתי עם חברה והיא אמרה לי, תשאלי את הגננת. עכשיו, לא שאלתי", היא משחזרת.
לדבריה, מנהלת המעון הקרינה סמכותיות רבה מול ההורים, דבר שהקשה עליהם להעלות שאלות או לערער על התנהלותה. "היא שמרה על סוג של דיסטנס, של כאילו אני יודעת יותר טוב מכם, תסתמו. בדיעבד זה הכי נורה אדומה, אבל במציאות אתה הולך אחרי האמונה שהיא באמת כנראה יודעת".
היא מתארת את הפער הבלתי נתפס מבחינתה בין ההתנהגות החיצונית של הצוות לבין החשדות הקשים שנחשפו. "אתה בא לאסוף אותם אחר הצהריים בחצר, אתה לא מרגיש שם משהו. הילדים מתים עליהן", היא אומרת. "אני חושבת שייפול לי האסימון כשאני אבין איך אפשר לחייך ככה בסוף של כל יום, כשזה מה שעשית כל היום".
למרות תחושות האשמה הקשות, גרנביץ' מבקשת להעביר מסר להורים אחרים. לדבריה, אחת הטעויות של ההורים הייתה שלא השוו ביניהם סימנים ושינויים בהתנהגות הילדים ולא דרשו לקבל תמונה מלאה יותר על המתרחש במעון.
"הטעות שלנו אסטרטגית, כהורים", היא אומרת. "פשוט לדבר, להשוות תמיד. כל סימן שיש בעולם על הילד, תשווה אם למישהו יש משהו דומה. תוודא שאתה מקבל תמונות של הילד".
בסיום השיחה מתייחסת האם גם לאחד האבות שנחשף, לדבריה, לסרטונים המתעדים לכאורה את המעשים בילדים. היא מספרת כי האב התקשה להכיל את המראות והגיב בסערת רגשות קשה. "הוא פשוט לא מסוגל להכיל", היא אומרת, ומבקשת לנהוג בו ברגישות מיוחדת.
מבחינת ההורים, לצד הזעזוע מהמעשים המיוחסים לחשודות, נותרת שאלה קשה אחת: כיצד הצליח צוות המעון לזכות באמונם המלא של עשרות הורים, בזמן שעל פי החשד התרחשו במקום מעשי אלימות כה חמורים כלפי פעוטות חסרי ישע.
התרעות פיקוד העורף