כעת הדיון הוא בשאלה האם אפשר להציג למנדלבליט שאלות גם על פעולות חקירה לאחר שאישר את פתיחת החקירה. השופטים כבר אמרו לחדד "לא" בדיון הקודם, אבל אפשרו לו לטעון שוב. הסנגורים למעשה רצו להשתמש בהרחבת העדות כדי לנסות לבסס טענות שלהם ל"הגנה מן הצדק".
חדד טען שאם ישאלו את מנדלבליט את השאלות הנכונות, אפשר יהיה לסיים את המשפט. השופטים הכריעו ברוב של שניים מול אחד, כאשר שופט אחד חשב שיש להרחיב את השאלות.
לדבריו, יש צבר גדול של פעולות בלתי חוקיות כמעט על כל צעד ושעל בחקירה הזאת. העניין מבטא את ראיית המנהרה ואת להיטות היתר שבהן לקתה המשטרה בליווי הפרקליטות, והביאו לכך שעל רצפת חדר העריכה נותרו ראיות מזכות גם לגבי הסיקור וגם לגבי הרגולציה.
חדד טוען כי אפשר על בסיס טענה מינהלית לבטל כתב אישום. כדי לבחון את הטענה הזאת, צריך להניח תשתית עובדתית רלוונטית. הטענה היא שהוסתרו מהיועץ עובדות מהותיות שגרמו לכך שהחלטתו להגיש אישומים הייתה פגומה.
תירוש הסבירה שבכל תיק יש טענות להגנה מן הצדק ואפשר לחקור את התובע או את התובע הבכיר. תירוש הזהירה מפני פתיחת הדלת בכל מקרה אחר (מאחר שזימון תובעים ויועצים משפטיים לעדות הוא דבר חריג ביותר שבית המשפט מאפשר בדרך כלל).
השופט בר-עם סבר שהדלת כבר נפתחה, הוא העיד ויש דברים שלכאורה מצריכים בירור יותר מעמיק. הוא תהה איך אפשר להתעלם מכך שהיועץ המשפטי בא לפה ומעיד על פעולות בלתי חוקיות.
אולם, כאמור, בסופו של דבר השופטים הכריעו להשאיר את העדות והחקירה של מנדלבליט בגדר של אישורי היועץ בלבד ולא להרחיב עוד. ההגנה תוכל להציג מחדלי חקירה וטענות שמשרתות את הטיעון שלה ל"הגנה מן הצדק" באמצעות עדים אחרים וראיות אחרות.
התרעות פיקוד העורף