השופטים קבעו: "לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים בכתב, ובראי הדיון שהתקיים לפנינו ביום 13.7.2026, אשר התמקד בטענות שלכאורה מעוררות שאלות כבדות משקל לפגמים בהליך החקיקה, מצאנו ליתן צו על-תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק התקשורת (שידורים), וזאת בשל הפגמים הנטענים בהליך חקיקתו".
עוד נכתב: "בשלב זה, ומטעמי מיקוד הדיון לא מצאנו ליתן צו על-תנאי ביחס להוראות חוק התקשורת לגופן. לצד זאת, יובהר כי טענות הצדדים בעניין זה שמורות להם במלואן. הדיון בהליך יפוצל אפוא, כך שתחילה תוכרע הסוגיה שלגביה ניתן צו על-תנאי כאמור". כלומר, האם יש לבטל את החוק.
נזכיר, בחודש יולי הקואליציה אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקשורת (שידורים). בחוק הוצע להקים את הרשות לתקשורת משודרת כגוף עצמאי וסטטוטורי, שיאחד ויחליף את גופי הרגולציה הקיימים. על פי ההצעה, תקציבה יעמוד על 25 מיליון ש"ח בשנה וינוכה מתקציב תאגיד השידור, ועוד.
זמן קצר אחר כך הוגשה שורת עתירות לבג"ץ. כך, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק התקשורת בטענה כי מדובר ב"חוק שנועד להשתיק את העיתונות החופשית – ערב הבחירות".
העתירה שלה פירטה הליך חקיקה פגום מן היסוד, לכל אורך הדרך. נטען כי הצעת החוק קודמה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ופורסמה ברשומות עם הערה תקדימית שלא נראתה מעולם בספר החוקים: "הצעת חוק זו לא קיבלה אישור מטעם היועצת המשפטית לממשלה". שר התקשורת אף התגאה בכך בפומבי וכינה את ההערה "עיטור העוז".
בהמשך טענו כי הוקמה ועדה מיוחדת שנועדה לעקוף את ועדת הכלכלה, בניגוד לעמדתה המפורשת של היועצת המשפטית לכנסת, שקבעה כי הקמת ועדה רק כדי להעביר רפורמה "כמות שהיא" עולה כדי פגם היורד לשורש הליך החקיקה.
עוד נטען כי בשלב האחרון פוצל החוק בהודעה שנשלחה לחברי הכנסת ביום שישי אחר הצהריים לקראת דיון ביום ראשון, וההצבעה הסופית נערכה תוך דילוג על כ-3,100 הסתייגויות.
לצד ההליך, העתירה מצביעה על הסדרים שפוגעים בליבת התקשורת החופשית. לטענתה, "החוק מקים רגולטור חדש ורב־עוצמה, שבו שבעה מתוך תשעת חברי המועצה נבחרים בפועל בידי שר התקשורת או גורמים הכפופים לו".
עוד נטען כי החוק מעניק לראשונה לגוף שלטוני שליטה בנתוני הצפייה של אזרחי ישראל, הסדר שאין לו מקבילה באף מדינה מערבית. עוד נטען שהחוק מפרק את ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות, החומה שמגינה על העיתונאים מהתערבות בעלי ההון. וגם שהחוק מבטל את האיסורים על בעלויות צולבות ופותח את הדלת להשתלטות בעלי הון מעטים על שוק הדעות.
על פי היועמ"שית: "משמעות הדברים היא ביטול ההסדר המרכזי והמקיף שנועד להבטיח את עצמאותם העיתונאית ומהימנותם של שידורי החדשות בישראל. הדבר יביא בין היתר, לביטול מיידי של האסדרה החלה על שתיים ממהדורות החדשות הוותיקות ביותר בישראל הפועלות בשני הערוצים המסחריים הגדולים ביותר, מבלי לקבוע הסדר חלופי ייעודי שיבטיח את אותן התכליות, בטווח המיידי ואילך".
תגובת העותרים, מכון זולת: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ להקפיא את כניסתו לתוקף של החוק, שהיה עלול לפגוע אנושות בתקשורת החופשית בישראל. הפגמים בהליך החקיקה אינם פרוצדורליים בלבד, אלא פגמים מהותיים שהיו פוגעים קשות בעצמאות מערכות החדשות ובמהימנות המידע המגיע לציבור. ההחלטה מונעת יצירת עובדות מוגמרות ושינויים מרחיקי לכת שהיו כובלים את ידיה של כל ממשלה נכנסת ומקשים על תיקון הנזקים. לממשלה היוצאת אין עוד לגיטימציה ציבורית לקדם רפורמה כה דרמטית. כל שינוי במבנה התקשורת הישראלית צריך להיות מובא לפתחה של הממשלה החדשה והכנסת החדשה, תוך הבטחת חופש העיתונות ועצמאותה".
ארגון העיתונאים והעיתונאיות בתגובה: "ארגון העיתונאים והעיתונאיות שעתר נגד חוק התקשורת באמצעות עו"ד אמיר בשה מברך על החלטת הביניים של בג"ץ להשהות את כניסת החוק לתוקף ולהוציא צו על תנאי המורה למשיבים להסביר מדוע לא יבוטל בשל הפגמים הנטענים בהליך חקיקתו. זהו הישג חשוב במאבק על הדמוקרטיה ועל עיתונות חופשית".
התרעות פיקוד העורף