היא אמרה עוד: "עברתי גיהינום, אני סבלתי, אני בכיתי. היא יכולה להגיד שאני שקרנית, היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה. אני מה שיש לי בלב אני חייבת להוציא... המגהץ, עד שהוא התחמם, זה לקח זמן, זה לוקח כמה דקות, ואז היא לקחה את המגהץ והרימה אותו לכיווני. אמרתי לה 'גברת, גברת, תיזהרי'. אולי היא רצתה לזרוק עליי". בהמשך התראיינה גנסיה גם בתכנית "אופירה וברקו".
אשת ראש הממשלה טענה שבשני הריאיונות הללו, האחד בדצמבר 2019 והשני במאי 2020 התייחסה גנסיה לעבודתה במעון ראש הממשלה ותיארה את האופן בו התנהגה התובעת כלפיה. התייחסות זו כללה ביקורת נוקבת על יחסה של שרה לגנסיה, ביקורת הכוללת הבאת דוגמאות להמחשה ואשר על בסיסה תיארה הנתבעת את עבודתה במעון ראש הממשלה כסבל מתמשך, "גיהינום" לפי דבריה.
נטען על ידי נתניהו, כי פרסומים אלו, יחד עם שלל פרסומים נוספים שנעשו בקשר ליחס שלה לעובדים במעון ראש הממשלה, הציגו אותה כמי שהתייחסה אל העובדת בזלזול, כמי שהטיחה בה שלל ביטויי גנאי וגידופים, כמי שלמעשה ניצלה את מעמדה לצורך התעמרות בנתבעת. לכן תבעה אשת ראש הממשלה בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע.
גנסיה מצידה טענה שאין למצוא בפרסומים את יסודות לשון הרע. באותם הפרסומים נטען: "בסך הכל הוצגה דעה שאין בה כדי להוות לשון הרע ועל כל פנים, כל אשר נטען בפרסומים היה אמת והפרסומים נעשו בתום לב מוחלט. האופן בו התייחסה אליה התובעת באותה תקופה קצרה בה הועסקה במעון ראש הממשלה כ-4 חודשים, כך טוענת גנסיה, אכן היה לא פחות מסיוט מתמשך נוכח התנהגות התובעת. נוכח יחס שהתבטא בהשפלות, בהטחת כינויי גנאי וביחס מבזה". היא טענה לתביעת השתקה.
השופט הוסיף ביקורת על כתב ההגנה של גנסיה והתנהלות עורך דינה: "אין מנוס מהתייחסות להתנהלות הנתבעת מאז הגשת התביעה: עיון בכתב ההגנה מלמד על ניסיון להרחיב את יריעת המחלוקת ללא כל צורך. כתב ההגנה רווי טענות קשות כלפי התובעת, לכאורה תחת הטענה שלתובעת אין 'שם טוב'. כך מצאה הנתבעת לייחס לתובעת שלל ביטויי גנאי ובהם: 'עבריינית מורשעת', 'מעורערת בנפשה', 'מתערבת בענייני מדינה' ואף 'נהנתנית מדושנת עונג'.
"טענות אלו מוטב לולא נטענו. משנטענו, לא היה בהן דבר לקידום בירור המחלוקות ושלא במפתיע, גם לא נעשה ניסיון לבסס את הטענות בראיות או להראות מה להן ולמחלוקות מושא תביעה זו. התנהלות זו איננה עולה בקנה אחד עם החובה לנסח כתבי טענות באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח".