היא החלה להסתמך על עצותיו ולהישמע להנחיותיו בעניינים אישיים, משפחתיים וכלכליים. בכתב התביעה נטען כי אלקריב ניצל את האמון שנתנה בו ואת התלות שפיתחה כלפיו כדי להביא אותה להעביר לידיו ולידי אשתו סכומי כסף משמעותיים. על פי כתב התביעה, במהלך החודשים פברואר ומרץ 2022 העבירה גבאי לבני הזוג סכום מצטבר של 745,467 שקל. מרבית הכסף הגיע ממכירת דירת מגורים במסגרת הליך הגירושים שלה, וכספים נוספים מקורם בקצבאות ששימשו למחייתה ולמחיית ילדיה.
אחד הפרטים הבולטים בכתב התביעה נוגע לאופן שבו בוצעו העברות הכספים. לטענת גבאי, אלקריב ליווה אותה לסניפי הבנק, הנחה אותה כיצד לפעול ובמקרים מסוימים אף הציג את עצמו בפני עובדי הבנק כאביה. עוד נטען כי כאשר הביעה חשש מהעברת הכספים, הרגיע אותה וטען כי שוחח עם עורכת הדין שייצגה אותה בהליכי הגירושים, וכי זו מודעת להעברות ומאשרת אותן.
בתביעה נטען כי הכספים הועברו בכמה פעימות, חלקם לחשבון הבנק המשותף של בני הזוג אלקריב, חלקם לחשבונה האישי של טובה אלקריב וחלקם במזומן. לטענת גבאי, אלקריב הציג את העברת הכספים כפעולה שנועדה להגן על רכושה ולשמור עליו עבורה. עוד עולה מכתב התביעה כי במשך שנים הסתירה גבאי מבני משפחתה את העובדה שהעבירה את הכספים. רק בשלהי שנת 2025, לאחר שנקלעה למצוקה כלכלית וביקשה את עזרת קרוביה, נחשפו בני המשפחה להעברות הכספים.
בכתב התביעה נטען כי גבאי חששה לפנות לאלקריב בדרישה להשבת הכסף, בין היתר משום שלטענתה איים לפגוע בבני משפחתה אם יתערבו בענייניו. לתביעה צורפו תמלילי שיחות שנערכו בינה לבין אחיה וכן שיחות בין בני משפחתה לבין אלקריב. לטענת התובעת, במהלך השיחות עם בני משפחתה הודה אלקריב כי קיבל את הכספים, התחייב להשיבם ואף אמר כי בכוונתו ליטול הלוואה לצורך כך. עוד נטען כי ביקש מבני המשפחה לחתום על מסמך שיציג את הכספים שקיבל כהלוואה. חרף ההתחייבויות הנטענות, הכספים לא הושבו עד להגשת התביעה.
כתב התביעה כולל גם התייחסות להליך משפטי קודם שניהל אלקריב נגד הרב שמואל אליהו ואחרים בגין פרסומים בעניינו. באותו הליך, שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדחתה ביולי 2024 תביעת לשון הרע שהגיש אלקריב. במסגרת פסק הדין נבחנו עדויות ופרסומים שעסקו באופן שבו הציג עצמו ובטענות לניצול נשים שפנו אליו מתוך מצוקה. מדובר בהליך נפרד מהתביעה שהגישה גבאי.
בתביעה הנוכחית דרשה גבאי השבה של 745,467 שקל, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה שהעמידו את הסכום על כ-970 אלף שקל, וכן פיצויים נוספים בסך 200 אלף שקל בגין הנזקים הנטענים וחומרת המעשים. במהלך ההליך הוטלו לבקשתה עיקולים להבטחת זכויותיה. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שבמסגרתו נקבע כי בני הזוג אלקריב ישלמו לגבאי 830 אלף שקל. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום בפתח תקווה.
התרעות פיקוד העורף