"בגן החדש מותר לבכות": זעקת ההורים בפרשת החשד להתעללות ברעננה

"אנחנו משלמים לכם מיסים, ואם אין לכם אפשרות לסייע, אל תטענו שידיכם קשורות. זה לא נכון. אם אתם לא מסוגלים לבצע אכיפה, תסגרו את כל הגנים ברעננה", זעקה אחת האימהות במהלך ההפגנה.

כזכור, פרשת החשד להתעללות במעון "זמן איכות" ברעננה נחשפה עוד קודם לחשיפת הפרשה במעון באריאל, שעוררה אף היא סערה ציבורית. במסגרת החקירה נעצרו עובדות המעון בחשד למעשי אלימות כלפי פעוטות, ולאחר ימי מעצר ממושכים שוחררו ממעצר. אלא שההורים מסרבים להשלים עם האירועים החמורים שנחשפו ועם העובדה שילדיהם, שאותם הפקידו מדי בוקר בידי צוות המעון מתוך אמון מלא, נחשפו על פי החשד למעשי אלימות.

מבחינת ההורים, שחרור החשודות ממעצר אינו מסיים את הפרשה. הם דורשים מהמשטרה ומהפרקליטות למצות את החקירה ולהגיש כתבי אישום נגד האחראים, ככל שיתגבשו הראיות הנדרשות, ובמקביל דורשים מעיריית רעננה לפעול להגברת הפיקוח על המסגרות לגיל הרך ולסייע למשפחות שנפגעו.

במהלך המחאה נשאו הורים דברים קשים על התחושות שמלוות אותם מאז חשיפת הפרשה, על האמון שנתנו בצוות המעון ועל סימנים שהבחינו בהם אצל ילדיהם, אך לדבריהם קיבלו הסברים שהניחו את דעתם באותה עת.

רם דדו, אב לשני ילדים שהיו במעון, סיפר כי בנו שהה בגן במשך שנתיים וחצי, ואילו בתו התינוקת הייתה בו עד לפני כחודש, אז התהפכו חיי המשפחה.

"בכל בוקר הבאנו אותם לגן, נתנו חיבוק, נשיקה, אמרנו שלום והלכנו לעבודה. בלי פחד. בלי חשש. כי סמכנו על האנשים שנשארו איתם. לא סתם סמכנו. אהבנו אותם. הערכנו אותם. הודינו להם. היינו בטוחים שהילדים שלנו מקבלים שם אהבה", סיפר.

לדבריו, מאז חשיפת הפרשה הוא מתקשה להשתחרר מהמחשבה על מה שאולי עבר על ילדיו מבלי שהיו מסוגלים לספר על כך. "והיום, כל מה שאני רוצה זה לחזור לאחד מהבקרים האלה. לחזור לרגע שבו נפרדתי מהילדים שלי בדלת הגן. להסתכל להם בעיניים. ולשאול אותם שאלה אחת. טוב לכם פה? אתם באמת בטוחים פה? אבל הם היו קטנים מדי בשביל לענות".

דדו הוסיף: "המחשבה שייתכן והילדים שלי פחדו. שיכול להיות שפגעו בהם בדרכים שאי אפשר אפילו להעלות על הדעת. פגיעות שהשאירו להם סימנים בגוף ובנפש, כאלה שתורצו פעם אחר פעם גם כשבדקנו, ותאמינו לי שבדקנו. המחשבה שבאותם רגעים הם היו צריכים את אבא ואמא שלהם, ואנחנו פשוט לא ידענו. זה לא מניח לי".

בהמשך התייחס לתחושת האשמה שמלווה אותו מאז: "כי התפקיד הכי בסיסי שלי כאבא הוא להגן עליהם, והיום אני מבין שבלי לדעת - לא הצלחתי לעמוד בהבטחה הכי בסיסית הזו שיש בין הורה לילד שלו".

גיא רוזנשטיין, אב לפעוט בן שנה ועשרה חודשים שהיה במעון, סיפר על הרגע שבו קיבל שיחת טלפון מחוקר המשטרה, שביקש ממנו להגיע לתחנה ולצפות בסרטונים ממצלמות האבטחה בגן.

"הכל התחיל בטלפון ממספר חסוי, טלפון שהתחיל מסע מסחרר ומפחיד. אותו טלפון מחוקר המשטרה שאמר לנו 'בואו מחר ב09:30 לצפות בוידאו מהגן' פשוט שמט את הקרקע מתחת לרגלינו", סיפר.

"קצת קשה להסביר למישהו איך זה מרגיש לצפות בילד שלך עובר כזה דבר.. הלב שלך נשבר כי הוא פשוט הילד המתוק והאהוב שלך שנמצא בסיטואציה ללא יכולת להגן על עצמו, לזעוק, להסביר להורים שלו מה עובר עליו יום יום! בזמן שהוא היה עם המפלצות האלו – כלפי חוץ הן יצרו תמונת שווא שטנית שגרמה לנו לחשוב שהוא בידיים טובות".

רוזנשטיין סיפר כי הפגיעה במשפחה אינה מסתכמת רק בבנו הפעוט. לדבריו, גם בנו הגדול, בן השש, מתקשה להתמודד עם מה שנחשף. "מאז אותו יום ארור גם הגדול שלנו בן ה6 מלא בפחד, לא ישן בלילה ולא מפסיק לשאול 'אבל מה הם עשו לו? למה הן לא נתנו לו את האהבה שהוא צריך?!'".

בהמשך מתח ביקורת חריפה על מערך הפיקוח ועל עיריית רעננה. "הרבה שואלים אותנו 'אם היו סימנים אז למה המשכתם לשלוח את הילד'? הסיבה – הביקורות היללו! דורות של אנשים שהיו שבויים בקונספציה! הפיקוח הילל והצהיר שזה הגן הכי טוב שאפשר לבקש! רשת הביטחון שהייתה אמורה לשמור עלינו פשוט אכזבה אותנו! בשביל מה יש מצלמות אם אסור לדגום ולראות מה קורה בגן?!".

האב התייחס גם למנהלת המעון, שלדבריו ביקשה מההורים לסמוך עליה וסיפקה להם הסברים כאשר העלו שאלות. "איך יכול להיות שמנהלת הגן שהתחייבה לשמור על הילדים שלנו ולאהוב אותם יצרה מסגרת שכשלה ובגדה בקודש הקודשים של אהבה אימהית?!", שאל.

רוזנשטיין קרא למשטרה שלא להרפות מהחקירה ולפרקליטות לפעול למיצוי הדין עם המעורבות, ככל שהראיות יצדיקו זאת. הוא גם דרש מעיריית רעננה להעמיד לרשות המשפחות שנפגעו את האמצעים הדרושים לשיקום ולחזרה לחיים.

אחת העדויות הקשות במהלך המחאה הייתה של דנה אוחיון שגב, אם לפעוטה ששהתה במעון במשך שנה וחצי. היא סיפרה כי מאז שיחת הטלפון הראשונה שקיבלה מהמשטרה חלף כמעט חודש, שבמהלכו היא מנסה לשחזר כל פרט מהתקופה שבה בתה שהתה בגן.

"אני יושבת עכשיו וכותבת הספד, הספד לאמון הבסיסי שיש לי בבני אדם, לאמון הבסיסי במערכת החינוך, במערכת אכיפת החוק אבל בעיקר לתמימות שלי ולמערכת היחסים שהיתה לי עם הנשים האלו שהפקרתי בידיהם בכל בוקר את היקר לי מכל", סיפרה.

לדבריה, מאז שהועברה בתה למסגרת אחרת, היא החלה לומר משפטים שממחישים את עומק המצוקה שחוותה, לטענת האם, במעון הקודם.

"דמיינו לכם מזה פתאום לשמוע מהפעוטה שלכם משפטים כמו 'בגן החדש מותר לבכות' או שעוברים עם האוטו ליד הגן והיא אומרת לי 'לא באים יותר לגן הזה עשו פה כואב' או גרוע מזה לוקחת תמונת מגנט שצולמה בגן ואומרת 'היה לי מפחיד בגן הזה'".

האם הוסיפה בכאב: "ואני שם עכשיו כדי לנסות ולהסביר לה שאמא לא ידעה, אמא לא ידעה שהיא משאירה אותך בבוקר בפתח הגן ואת הולכת לחוות ולהיות עדה לזוועות האלו".

בהמשך התייחסה לחוסר הוודאות שמלווה את המשפחות: "אבל אתם יודעים מה הכי קשה, ההבנה הזו שבעצם לעולם לא נדע מה עבר עליהם שם בשנים האלה, זה ישאר כמו חור שחור בלב שלנו.. אנחנו את הגלגל כבר לא נוכל להחזיר אחורה, אבל חייבים שהדבר הזה לא יקרה יותר, חייבים שתהיה אכיפה, שמישהו יקח אחריות על הילדים האלה".

ההורים שהשתתפו במחאה הבהירו כי מבחינתם המאבק אינו מסתיים בחקירת החשדות במעון "זמן איכות", אלא נועד להביא לשינוי במערך הפיקוח על המסגרות לגיל הרך, כדי למנוע פגיעה בילדים נוספים.

"אנחנו דורשים פיקוח אמיתי על מסגרות לגיל הרך. אכיפה משמעותית. אחריות. מערכת שלא מחכה לאסון הבא כדי להתעורר. כי אסור שההגנה על הילדים שלנו תהיה עניין של מזל", אמר רם דדו.

את דבריו סיים במסר לילדיו: "הילדים שלי לא יכולים לעמוד כאן הערב ולהחזיק מיקרופון. הם לא יכולים לספר לכם מה הם הרגישו. אז אני עומד כאן בשבילם. ואני מבטיח להם, כאבא שלהם, שאני לא אפסיק להשמיע את הקול שלהם".

ההורים מתכוונים להמשיך במאבק הציבורי בדרישה למיצוי החקירה, להעמדת האחראים לדין ולנקיטת צעדים משמעותיים מצד הרשויות, כדי להבטיח שילדים נוספים לא ייפגעו במסגרות שאמורות להגן עליהם.