על פי כתב האישום, על רקע מערכת יחסים עכורה בין המנוחה לבין משפחתו של מסוודא, ולאחר לידת בנם, החל הנאשם לחשוד באשתו כי היא בוגדת בו ומתכננת לעזוב אותו. לפי האישום, בלילה שבין 24 ל-25 בספטמבר 2026, לאחר השעה 00:22, החליט מסוודא לרצוח את אשתו. באותו לילה שהו בני הזוג בדירה יחד עם בנם התינוק. על פי המתואר, מסוודא תקף את ינינה, ולאחר מכן נטל מהמטבח סכין בעלת להב משונן ונעץ אותה בכוח רב בחלק הקדמי של צווארה, בכוונה לגרום למותה.
כתוצאה מהדקירה החלה ינינה לדמם באופן מסיבי. לפי כתב האישום, מסוודא נשא אותה לחדר המקלחת בדירה, שם שטף את הדם מגופה וכן שטף את גופו. לאחר מכן נשא אותה אל מחוץ לדירה, במטרה לטשטש ולהעלים ראיות לביצוע הרצח. לאחר מותה התקשר הנאשם פעמיים למוקד 100 של המשטרה. בעקבות השיחות הגיעו שוטרים לבניין בשעה 00:39, הבחינו בנאשם ובמנוחה בחדר המדרגות ודפקו על דלת הכניסה לבניין. השוטרים צעקו למסוודא לפתוח את הדלת, אך הוא לא עשה זאת.
כשתי דקות לאחר מכן פתחה את דלת הכניסה שכנה ששמעה את צעקות הנאשם והשוטרים. בשלב זה הייתה ינינה קרה למגע, ללא תגובה וללא דופק. השוטרים החלו לבצע בה פעולות החייאה, שאליהן הצטרף גם מסוודא. במהלך כל האירוע שהה בנם התינוק במיטתו בדירה.
ינינה פונתה לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם נקבע מותה. למסוודא מיוחסות עבירות של רצח בכוונה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט. בפרקליטות סבורים כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את אשמתו.
הדם בדירה, מצלמות הגוף והגרסה שמסר למדובב
במרכז חומרי החקירה עומדים ממצאים מזירת הרצח, תיעוד ממצלמות הגוף של השוטרים ועדויות שנאספו במהלך החקירה. מדוחות הפעולה של השוטרים שהגיעו לבניין וממצלמות הגוף שלהם עולה כי גופתה של ינינה הייתה נקייה מדם, וכי גם הנאשם היה נקי ורטוב. זאת, אף שרצפת הדירה הייתה מגואלת בדם רב, חלקים מהמיטה היו ספוגים בדם ועל קירות הדירה נמצאו סימני התזות דם רבים. דם רב נמצא גם בחדר המקלחת.
בנם התינוק של בני הזוג תועד כשהוא ישן במיטת התינוק בדירה, שעליה נמצאו אף הן התזות מדמה של המנוחה. לשוטרים שהגיעו למקום סיפר מסוודא כי אשתו "דקרה את עצמה, לאחר שרבו". ואולם, במהלך שיחה עם מדובב מסר הנאשם, לפי חומרי החקירה, פרטים מפלילים על האירוע.
מסוודא סיפר למדובב כי דקר את אשתו פעם אחת באמצעות סכין, ולאחר הדקירה שטף את גופה במקלחת. לדבריו, לאחר מכן התקשר למשטרה ודפק על דלתות השכנים, כדי שיחשבו שהוא מנסה להציל אותה. עוד סיפר למדובב כי הרצח היה מתוכנן, וטען כי המנוחה "בגדה בו ושיקרה לו", העבירה כספים מחשבונם המשותף ותכננה לקחת את בנם.
"הוא חשד שהיא בוגדת בו ובדק לה את הטלפון"
במסגרת החקירה נגבו עדויות מחברותיה של ינינה, שתיארו את מערכת היחסים בינה לבין מסוודא בתקופה שקדמה למותה. לדברי החברות, מאז לידת בנם החל מסוודא להאשים את אשתו בבגידה ולבדוק את מכשיר הטלפון הנייד שלה. הן סיפרו כי בתקופה הסמוכה לאירוע הרבו בני הזוג לריב על רקע החשדות, וכי מצבה הנפשי של ינינה היה ירוד כתוצאה מכך.
בנוסף, מפריקת מכשיר הטלפון הנייד של מסוודא עלה כי התכתב עם אמה של המנוחה, המתגוררת בבלארוס, בנוגע לקשיים במערכת היחסים בינו לבין ינינה.
בחקירותיו במשטרה הציג מסוודא גרסה שונה מזו שמסר, על פי חומרי החקירה, למדובב. הנאשם טען כי ינינה השתוללה בדירה כשהיא אוחזת בסכין ואף הצמידה את להב הסכין לצווארה. לדבריו, היא ביקשה ממנו שיהרוג אותה, איימה להרוג אותו ואף פצעה אותו באמצעות הסכין, והוא נאלץ להגן על עצמו.
מסוודא טען עוד כי המנוחה איימה על בנם התינוק באמצעות הסכין, וכי ניסה להרחיק ממנה את הנשק. לדבריו, בהמשך מעדה ינינה כשהחזיקה שוב בסכין, ולאחר מכן התרוממה כשהיא דקורה ומדממת. בחקירותיו לא מסר הנאשם גרסה ברורה בנוגע לטענה כי שטף את גופה של המנוחה במקלחת. תחילה טען כי ינינה עצמה פתחה את ברז המקלחת לאחר שנדקרה, ובהמשך טען כי המים במקלחת היו פתוחים עוד קודם לכן, וכך בא גופה במגע עם המים.
עוד טען מסוודא כי מערכת היחסים בינו לבין ינינה הייתה רעילה, כי היא טיפלה באופן לקוי בבנם התינוק וכי נהגה כלפיו באלימות. כאשר עומת עם הדברים שמסר למדובב, טען תחילה כי אינו מזהה אותו. בהמשך טען כי המדובב אמר לו "לעשות פוזות". הפרקליטות מבקשת להותיר את מסוודא במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בשלב זה הוא יישאר במעצר עד להחלטה אחרת.
התרעות פיקוד העורף