נדגיש, אוחנה, המקורב לנתניהו, כבר הצהיר לאחרונה: "המועד המקובל לבחירת יו"ר כנסת הוא מועד הרכבת הממשלה. החריג - לו יוגש מכתב הנושא את חתימותיהם של רוב חברי הכנסת (61 ח"כים לפחות), המבקשים לבחור יו"ר במועד מוקדם יותר". כלומר, לדבריו, יאפשר הצבעה על החלפתו אם יוגשו 61 חתימות.
"כפי שכבר השבתי, כולל באופן פומבי, נכבד את חברי הכנסת", המשיך אוחנה. "אם רובם יבקשו לקיים דיון כזה, אקבע אותו למועד מוקדם ולא יאוחר משבוע. לא תהיה שום היאחזות בקרנות המזבח. אפשר להפסיק לקדם תיאוריות קונספירציה בכלי התקשורת. שיהיה בהצלחה לכנסת ולמדינת ישראל".
הוגשו עתירות לבג"ץ - על ידי התנועה לאיכות השלטון, סיעת כחול לבן וסיעת העבודה-מרצ, וסיעת ישראל ביתנו וגורמים נוספים. העותרות טענו כי יו"ר הכנסת פעל בניגוד עניינים אישי, בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, וכי החלטתו שלא לכלול בסדר יומה של הכנסת בחירת יו"ר כנסת קבוע נגועה בשיקולים זרים.
הן ציינו כי סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, הקובע שיושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה, מגדיר את המועד האחרון לבחירת יושב ראש הכנסת הקבוע, והן מדגישות כי יו"ר הכנסת הנוכחי, הפועל מכוח דין רציפות הכנסת, מסכל את רצונם של רוב חברי הכנסת ובכך פוגע באמון הציבור ברשויות השלטון ובעקרון הפרדת הרשויות.
אדלשטיין השיב לבג"ץ כי הנושא "נתון בידיו שיקול דעת רחב באשר לקביעת סדר יומה של מליאת הכנסת ולפיכך הוא פעל בגדר סמכותו, בסבירות ובהתאם לנוהג עת הביא בחשבון שיקולים הנוגעים למשא ומתן הקואליציוני, במיוחד על רקע התפרצות נגיף הקורונה ומצב החירום במדינה". גם הליכוד סברו שאין מקום להתערב בשיקול דעתו של חבר מפלגתם.
בדיון שהתקיים ביום 22.3.2020 נטה היועץ המשפטי לכנסת לציין כי בחירת יו"ר קבוע לכנסת טרם שהתבררו יחסי הכוחות הפוליטיים והרכבה העתידי של הממשלה, עשויה להוביל "לתקלה משטרית", שתקשה מאוד על תפקודה של הממשלה, אם בסופו של דבר יתברר כי יו"ר הכנסת הקבוע שייבחר נמנה עם חברי האופוזיציה, וראוי לעת הזו להמתין פרק זמן נוסף קצר.
אבל במקרה הזה עסק הדיון בשאלה האם המקרה בא בגדר אותם המקרים המיוחדים שבהם קיים חשש לפגיעה ב"מרקם החיים הדמוקרטי" או ביסודות השיטה הפרלמנטרית. אחרי הכל אדלשטיין למעשה מנע את כינוס הכנסת להחלפתו.
לפי חיות: "בניגוד לעמדתו של אדלשטיין אנו סבורים כי בהינתן העובדה שמדובר ביו"ר בפועל המכהן מתוקף דין הרציפות וכן בהינתן העובדה כי מדובר בעניין הנוגע לו ישירות, שיקול הדעת הנתון לו בהקשר זה אינו רחב אלא מוגבל ותחום ביותר". היא כתבה כי: "הפגם בהתנהלות זו טמון בראש ובראשונה בחשש כי מדובר בסיכול רצונו של הבוחר".
חיות הוסיפה: "עמדת יו"ר הכנסת לפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה יש בה משום היפוך היוצרות. הכנסת היא הריבון. הכנסת אינה 'להקת המעודדות של הממשלה'".
היא התייחסה אז לפלונטר הפוליטי: "אדלשטיין נימק את סירובו בציינו, בין היתר, כי אזרחי ישראל מייחלים לכך שסוף סוף תקום ממשלה בישראל לאחר שלוש מערכות בחירות". אך הסבירה שהוא מעמיד בלב סירובו שיקול פוליטי הנוגע להקמת הממשלה.
בסופו של דבר נקבע ש"הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני, וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף".
שאר השופטים הצטרפו לעמדתה של חיות והורו לאדלשטיין לכנס את הכנסת להצבעה על מחליפו בהקדם האפשרי. אדלשטיין סירב. הוא החליט להתפטר כדי לא לקיים את פסיקת בג"ץ וחולל סערה קשה. מאחורי הקלעים, לפי דיווחים, נטען שהפעילו עליו לחץ לעשות כן מתוך מפלגתו. הסירוב של אדלשטיין אכן יצר עיכוב, ובסופו של דבר הושגו הסכמות לממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן - תחילה מונה בני גנץ ליו"ר זמני ובהמשך מונה יו"ר קבוע.
בג"ץ בפסק דין נוסף קבע שהוא הפר את הוראת בג"ץ: "מעולם עד היום לא אירע בדברי ימי המדינה שגורם שלטוני סירב בריש גלי ובהתרסה לקיים צו שיפוטי באומרו כי צו מצפונו אינו מאפשר לו לקיים את פסק הדין. כך בחר לנהוג אדלשטיין". הושג מתווה שאפשר את קיום פסק הדין הקודם, אותו הוביל עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת.
הקריירה הפוליטית של אדלשטיין דומה שלא התאוששה מאז סירב לבג"ץ. אדלשטיין, שהיה עד אז כוח עולה בליכוד ואף דובר על כך שיתמודד על ההנהגה בעתיד, הגיע למצב שבבחירות האחרונות הוא מצא את עצמו מחוץ לכנסת (גם משיקוליו של נתניהו לפגוע ביריביו הפוליטיים ולדרוש נאמנות מוחלטת).
צריך לזכור שציות לבג"ץ באופן כללי אינו קו אדום עבור אוחנה, ונראה לעיתים שדווקא אי-הציות הוא טיקט פוליטי עבורו - ראה את ההחלטה של בג"ץ האחרונה לקיים סבב הצבעה נוסף לבחור את מבקר המדינה, החלטה שאוחנה מסמס וזכה לביקורת חריפה בבג"ץ. בינתיים כאמור אוחנה הודיע שייכנס את הכנסת להחלפתו עם 61 ח"כ ידרשו.
התרעות פיקוד העורף