כתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, מייחס ללביא עבירות של זיוף מסמך במטרה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה וידיעה כוזבת. מהאישום עולה לכאורה כי הנאשם נהג להציג עצמו בפני גורמים רבים, בכזב, כמומחה בתחום המחשבים ומכשירים סלולריים, טען כי עבד בממר"ם וכי עסק בפיתוח שבב אלקטרוני במשותף עם משרד הביטחון.
במהלך יולי 2015, עלה בלבו של האמרגן פרץ החשד כי ישנה האזנת סתר למכשיר הטלפון הנייד שלו. פרץ פנה למכר משותף שלו ושל לביא, שהפגיש בין השניים, לאחר שסבר בעקבות מצג השווא, כי לביא מוסמך לטפל בבעיה. בפגישה "בדק" לביא את המכשיר ואישר את חשדו של פרץ. הוא חזר על הדברים גם לגבי שני מכשירי טלפון השייכים לגולן.
בהמשך טען בפניהם לביא כי בבדיקה שערך מצא בסמוך לבתים בהם מתגורר גולן בתל אביב וברחובות, אנטנות שהובאו במיוחד ממדינה אחרת, ותפקידן להאזין האזנת נפח לביתו של גולן. בהמשך, זייף הנאשם עשרות התכתבויות דואר אלקטרוני והודעות בתוכנת "וואטסאפ" שמהן עולה כי נרקמה מזימה בין חמישה מכרים של המתלוננים להפליל את המתלוננים ואת אביו של גולן במסגרת פרשיית "משחקי חברה".
לביא אף טען כי נשכרו בנות צעירות שהודרכו על ידי בעלי העניין להגיש תלונות שווא במשטרת ישראל בגין עבירות מין נגד גולן ואביו, והכל במטרה ליצור פרסום שלילי בתקשורת אשר יגרום נזק לגולן ולתדמיתו הציבורית.
בפרקליטות טוענים כי "הנאשם עשה כן במטרה לקבל את קרבת המתלוננים ובמטרה כי אלו יוקירו לו תודה". בעקבות דברי לביא, הגישו גולן ופרץ תלונה במשטרה נגד אותם "גורמים".
על פי כתב האישום, לביא המשיך בשקריו גם בפני חוקרי המשטרה. בעקבות החקירה התגלתה המרמה.
עורך הדין עופר דקר, סנגורו של נדב לביא, אמר בתגובה: "טרם קיבלנו את כתב האישום ואת חומרי החקירה. כשנקבל את כל המסמכים והעדויות הרלוונטיות לתיק, נלמד אותם ונגיב בהתאם".
התרעות פיקוד העורף