השופט חנן מלצר כתב היום בהכרעת הדין כי "המערער ביצע מעשה אכזרי של הריגה, אשר הוביל לנזק החמור של נטילת חייו של המנוח. יחד עם זאת, מעשיו של המערער בוצעו ללא תכנון מוקדם, וכפי שציין בית המשפט המחוזי הנכבד, ניתן להניח כי אלמלא היה המערער פוגש באקראי במנוח בליל האירוע - יתכן כי לא הייתה מתבצעת העבירה". עוד כתב השופט כי "נסיבה נוספת הינה ההיסטוריה שהתקיימה בין המערער לבין המנוח, שכללה מסכת של אלימות, איומים, סחיטה והתעללות מינית, אשר הובילו למצוקה נפשית של המערער, ובסופו של דבר - לביצוע העבירה".
עו"ד אלון אייזנברג, פרקליטו של היילו, אמר בעקבות החלטה בראיון בגל"צ: "זו החלטה דרמטית ואני שמח שבית המשפט העליון זיכה אותו מעבירת הרצח. עוד שנה וחצי הוא כבר יוכל לעמוד מול ועדת השחרורים". על הערב בו אירע המקרה הוסיף אייזנברג: "היילו לא הסתובב עם סכין בכיס. המנוח שהופיע לקח אותו למקום מבודד, כשהוא הבין שהוא רוצה לבצע בו את זממו. אמרתי כבר שזכותו של כל אדם להגן על עצמו מפני אדם שרוצה לאנוס אותו".
עורך הדין סיפר על התחושות של היילו עצמו: "בשלב הזה, מה שעובר ליונתן בראש אלה מעשי האונס שבוצעו שבועיים שלושה קודם לכן. המנוח היה אימת השכונה, הוא ישב בכלא תקופות מאסר אחרות לאחר שסחט והתעלל ביוצאי אתיופיה אחרים. אחרי ההחלטה יונתן התרגש מאוד, כמו גם משפחתו. פתאום הוא רואה את הסוף. לפני חמש שנים, כשהתיק הגיע אלי למשרד הוא לא האמין שהוא לא יקבל מאסר עולם. הייתי צריך להוכיח שהוא נפל קורבן כי גם לזה לא האמינו לו. לאחר שאקרא את החלטת בית המשפט העליון אפנה לנשיא המדינה בבקשת חנינה ליונתן".
בשמחה ובהקלה גדולה קיבלו בני משפחתו של היילו את הפחתת עונשו, אך יותר מכך התרגשו שבית המשפט העליון זיכה אותו מעבירת רצח והרשיע אותו בהריגת ירון איילין. "במשך שנים נאלצנו להסתובב עם הסטיגמה של 'רוצח'", אמרה אחותו, עדנה ימר, אחרי הכרעת הדין. "עכשיו בית המשפט קבע שאחי לא רצח, אלא הגן על עצמו מפני אדם שאנס אותו. נעשה צדק לאחי, שהיה קורבן של כל הסיפור".
אמו של היילו, מנן ימר, קיבלה בדמעות את החלטת השופטים. "שמחתי מאוד. ליטפתי אותו ובכיתי המון. אני כל הזמן מבקרת אותו בכלא והוא היה בדיכאון, היה לא בסדר. עכשיו הוא סוף סוף מחייך. הוא בסדר עכשיו".
השופטים דחו את טענתו של היילו להגנה עצמית. השופטת דפנה ברק-ארז כתבה כי הוא "נפל קורבן להתעללות מינית, ואף סבל מחיים של חולי ומצוקה, אשר הקשו עליו לקבל עזרה בזמן אמת, על דרך פנייה לרשויות או למעגלי תמיכה אחרים. עם זאת, יונתן היילו גם נטל את חייו של אדם אחר, ולא בנסיבות של הגנה עצמית, אף אם עשה זאת בהשפעה של מצוקה וסבל. בנסיבות העניין לא הונח בסיס עובדתי לטענת ההגנה העצמית, ואף לא לטענה של הגנה עצמית מדומה. כל אימת שעומדת לאדם שמותקף אפשרות נסיגה, יש להעדיף אפשרות זו". השופטת הוסיפה כי "גם כאשר מדובר בקורבנות עבירה כדוגמת יונתן היילו, אם חברה חפצת חיים אנחנו, לא נוכל להשלים עם מתן לגיטימציה למעשי אלימות של קורבנות עבירה, ולא כל שכן מעשי אלימות שתוצאתם קטלנית, בגדרו של סייג ההגנה העצמית, אלא כאשר התקיימה הגנה עצמית במובנה הפשוט והמידי".
כזכור, היילו, תושב נתניה, הורשע בבית המשפט המחוזי לוד ברצח ירון איילין (27) בקריית נורדאו שבעיר. במהלך משפטו, טען היילו כי היה קורבן לסחיטה ולשני מקרי אונס מצדו של איילין, שאירעו טרם הלילה בו התרחש הרצח. יש לציין כי איילין היה בעל עבר פלילי באונס, והיילו נימק את מעשיו כהגנה עצמית.
על פי כתב האישום, מה שהוגדר אז כרצח, בוצע כשאיילין הסתובב להטיל את מימיו, אז היילו קפץ עליו, חנק אותו, הכה אותו בראשו ובאיבר מינו בלבנה, וגרר אותו עד שמת. היילו הסגיר את עצמו למשטרה ושיחזר את מעשיו ובספטמבר 2013 הרשיע אותו בית המשפט ברצח בכוונה תחילה. זאת, למרות המלצתה של השופטת עדנה ארבל להפחית בעונשו של הנאשם, לאחר שנקבע כי הוא נפל קורבן לעבירות מין מצדו של המנוח. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה להגנה עצמית, זאת על אף שבית המשפט קיבל את העובדה שהיילו פחד מהמנוח והיה אחוז תחושת שיתוק ופחד, שנבעו מכך שספג לאורך זמן את מעשיו הקשים של המנוח כלפיו.
מאז מעצרו בשנת 2010, ישב היילו כמעט שש שנים בכלא במצב נפשי קשה ולאחר ניסיונות אובדניים חוזרים. לאחר שבית המשפט קבע כי אינו מסוכן לציבור, הוא שוחרר לתקופה למעצר בית ושהה במשך שנה בבית חב"ד ברמת אביב עד לדצמבר 2013. מאז, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי, היילו עצור שוב בכלא שיטה.
התרעות פיקוד העורף