לדברי שקד, "בתחום החקיקה אין דבר כזה וטו על חקיקה, כיוון שהכנסת היא הריבון והיא זו שצריכה להכריע. אני מתייעצת עם הייעוץ המשפטי גם לממשלה וגם לכנסת. היו מקרים שהצוות של הייעוץ המשפטי לממשלה חשב שיש קשיים ולמרות זאת העברנו אותו, כמו החלת חוק האומנה על יהודה ושומרון. או חוק שמאפשר לתבוע את הרשות הפלסטינית על התערבות שלה בטרור. אני רואה את הייעוץ המשפטי כמו יחסי 'עורך דין – לקוח' – מתייעצים, אבל בסוף הריבון הוא המחוקק".
בהמשך דבריה סיפרה שקד כי היא פועלת להעביר החלטת ממשלה לביטול ועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה. "הליך המינוי ליועץ המשפטי לממשלה שאני מציעה דומה להליך מינוי הרמטכ"ל – מה שטוב למינוי של מי שאמור להגן על אזרחי ישראל בזמן מלחמה, יהיה טוב לא פחות למינוי יועץ משפטי. ביטול ועדת האיתור הוא חלק מהגברת המשילות".
גם היועץ המשפטי לממשלה עצמו, אביחי מנדלבליט, שלח נאום מוקלט לכנס, בו קרא למערכת הפוליטית והמשפטית בישראל להפנים כי "שלטון החוק אין פירושו שלטון הייעוץ המשפטי". לדבריו, "תפקיד היועץ המשפטי הוא לסייע לדרג המדיני להגשים את מדיניותו בגבולות החוק. זהו דיאלוג שלעתים מתמצה בשאלה ותשובה פשוטה ולעתים מחייב שיח ממושך יותר. חשוב להדגיש שהתהליך הזה הוא דו צדדי".
היועץ דיבר גם על ציפייתו להבנה מצד הדרג המדיני: "אני מצפה גם מהדרג הנבחר להבין ולהפנים את הערכים של שלטון החוק ושמירה על זכויות האדם ולהבין ששמירה על שלטון החוק איננו עניין או אינטרס של הדרג המשפטי בלבד, אלא הוא אינטרס משותף של הדרג המשפטי ושל הדרג המדיני".
התרעות פיקוד העורף