החל מהאירוע הזה ואילך, מצבו הנפשי של הסוהר הלך והתדרדר והוא אף החל לגמגם. הקב"ן בבסיס לא השיט עזרה משמעותית לסוהר והוא חש בדידות ואכזבה נוראית. החייל בתגובה החל לפגוע בעצמו פיזית ואף ניסה להתאבד, ולמזלו הניסיון לא צלח. אימו של הסוהר, ששמה לב לשינוי במצבו הנפשי, פנתה לגורמים שונים בצבא. לבסוף הסוהר הופנה לפסיכיאטר, שקבע כי יש לשחרר את הסוהר מהשירות הצבאי בשל תסמונת פוסט טראומטית חמורה.
תביעתו של הסוהר לקצין התגמולים הועברה לעיונו של פסיכיאטר, מטעמו, שקבע כי, הסוהר אינו סובל כלל מהפרעה פוסט טראומטית וכי, המראות הקשים אותם חווה בשירות הצבאי השפיעו במידה מועטה ביותר על מצבו הנפשי. הסוהר פנה לעו"ד מרב וייס-קרטיה, המתמחה בייצוג נכי צה"ל, שהגישה ערעור על החלטת קצין התגמולים לביהמ"ש בטענה כי לחייל נגרמה תסמונת פוסט טראומתית בשל האירועים הטראומתיים אותם חווה החייל בשירותו הצבאי.
במהלך הדיונים בביהמ"ש הופנה הסוהר לבדיקות, שבהן הוכח כי הוא סובל מ- PTSD תסמונת פוסט טראומתית, שלאחריהן ניתן פסק דין ע"י ביהמ"ש , לפיו אכן הסוהר סובל מ-PTSD - תסמונת פוסט טראומתית וכי יש להכיר בקשר סיבתי של גרימה בין הפגיעה הנפשית הזו לבין שירותו הצבאי. כאמור, לאחרונה, נבדק הסוהר ע"י ועדה רפואית, שם ייצגה אותו עו"ד וייס-קרטיה, וזו השתכנעה שמצבו הנפשי של החייל קשה ולכן, קבעה לו 40% נכות.
התרעות פיקוד העורף