עורך הדין מרום שאל: "למה ניסו לחסל אותך? בוא לא נשחק משחקים. בעולם שלך אין סיכוי שתעיד נגד האויבים שלך". עורך הדין יורם שפטל, שמייצג את אחד הנאשמים, קם על רגליו ואמר לשופטת: "אני מתנגד להמשך השאלות האלה. יש לי חשש שהחקירה לא נועדה לסייע למשפט, אלא מסיבות אחרות". מרום טען כי הוא "מנסה לחשוף את האמת", והשופטת הורתה לחקירה להמשיך, לקול מחאות הקהל.
סנגורו של אברג'יל, עורך הדין שמשון וייס, שאל את רוזנשטיין האם נכון שאתה מסתובב עם מאבטחים הרבה שנים לפני נסיונות החיסול? "יכול להיות", השיב רוזנשטיין והוסיף שוב, למרות נסיונות חוזרים ונשנים לשאול אותו שאלות נוספות - "כל מה שהיה לי למסור, מסרתי במשטרה". רוזנשטיין הסכים לאשר שיש היכרות בינו לבין מאיר אברג'יל. "יחסי ידידות", טען, "לא הייתה בינינו שום איבה". בתגובה, מאיר אברג'יל קם על רגליו וצעק: "יש בינינו חברות, עד היום".
לגבי יצחק אברג'יל אמר רוזנשטיין: "פגשתי את יצחק באירועים של מאיר. הוא היה מנשק לי את הראש. מעבר לכך לא היה בינינו שום סכסוך". בשלב מסוים התפרץ מאיר אברג'יל לעבר השופטת וטען כי היא מוטה לטובת התביעה ונגד ההגנה.
האישומים החמורים ביותר נוגעים לשני ניסיונות חיסול רוזנשטיין. על פי כתב האישום, בשנת 2002 הכריז הארגון על סכסוך עם העבריין זאב רוזנשטיין, בני משפחת אוחנה וכן פליקס ואסי אבוטבול, על רקע מאבקי כוח ושליטה וחשדו של אברג'יל, כי המשפחות היריבות אחראיות לרצח אחיו, יעקב אברג'יל.
מכתב האישום עולה כי הסכסוך הפך עקוב מדם, כאשר חברי הארגון ניסו לרצוח את רוזנשטיין. ב-11 בנובמבר 2003 החריד פיצוץ עז את צומת הרחובות אלנבי ויהודה הלוי בתל אביב, סמוך לרוזנשטיין. באירוע נרצחו נפתלי מגד, רחמים צרויה ומשה מזרחי ונפצעו 51 אנשים. חמישה חודשים קודם לכן התפוצצה מכונית תופת סמוך למשרדו של רוזנשטיין בכיכר "פלומר" (גני התערוכה הישנים), שפצעה אותו ואת מאבטחיו.
התרעות פיקוד העורף