בדוח נחשפו התכתבויות נוספות בין השופטת לשחם-שביט מהחודשים יוני, יולי ודצמבר 2017 ובפברואר 2018. "פנה אליה מספר פעמים ישירות, לשופטת, בענייני הדיונים הקבועים בפניה במעמדו. כך למשל הוא מודיע לה על המועד בו יגיעו אליה נציגי הרשות, מוסר לה מראש מידע על עמדות נציגי הרשות כפי שתובאנה בפניה בבית המשפט ופונה בשאלות לוגיסטיות אחרות".
הנציב ריבלין ציין בדוח המפורט כי השופטת עברה על כללי האתיקה כשקיימה קשר ישיר עם התובע ובקבלת מידע ממנו אך הוא לא מצא חשש למעשה פלילי. בדבריו, ציין ריבלין כי "קרבת היתר בינה לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו מוטב היה שלא באו לעולם משבאו, ולא באים היו לעולם אלמלא התירה השופטת קרבת יתר זו לנציג הרשות לניירות ערך ואלמלא התירה לו לפנות ישירות אליה. הקשר הישיר שנוצר בין השניים לא היה צריך להתקיים".
"אכן, כך ניתן להסיק מן הבירור, "סודות" אלה ממילא היו אומרים להיות מובאים בפניה על ידי התביעה במועד מאוחר יותר. בשום פנים לא הייתה כאן הטיית משפט או קנוניה בין התביעה לבין בית המשפט", הוסיף.
התרעות פיקוד העורף