בפתח דבריו אמר היועמ"ש כי "הטענה הזו היא כמובן חמורה מאוד. מרכיב יסודי במדינה דמוקרטית הוא שמערכות החוק והמשפט יהיו עצמאיות ומנותקות מהשפעה או מהטיה פוליטית. זהו תנאי בסיסי לאמון הציבור בהן. זהו גם תנאי בסיסי ליכולתן של מערכות אלו להגשים את תכליתן – שהיא הבטחת שלטון החוק במדינת ישראל".
מנדלבליט המשיך: "מבקר המדינה פרסם דוח ביקורת, בין היתר, בנושא התקשרות המשטרה עם חברת המימד החמישי. לאחר שדוח מבקר המדינה פורסם, ובמסגרת בחינת פניות שהתקבלו אצלנו בנושא, ביקשנו ממשרד מבקר המדינה לקבל לידנו חומרים הקשורים לאותה התקשרות של המשטרה עם חברת המימד החמישי, זאת כדי לשקול האם יש הצדקה לבדוק את הדברים במסגרת פלילית".
"בהקשר זה", המשיך, "חשוב לציין כי מובן מאליו שמתיחת ביקורת היא לגיטימית, ואנו משתדלים תמיד להיות קשובים על מנת שנוכל להשתפר כמערכת כל הזמן. עם זאת, כאשר הביקורת מתעלמת ונמנעת מהתמודדות עם הסברים הזמינים לכל דורש, נראה כי היא הופכת מכלי שמטרתו להאיר ולשפר, לכלי ניגוח שמטרתו להחליש ולעשות דה-לגיטימציה מכוונת. על כל פנים, אבקש להדגיש שזוהי האחריות שלי כיועץ המשפטי לממשלה להיות קשוב לרחשי לב של גורמים מן הציבור, לשמוע את הביקורת בנפש חפצה, ולקיים בחינה פנימית מתמדת כיצד ניתן לקדם ולשפר את אמון הציבור בעבודתנו".
עוד אמר מנדלבליט, כי "חשוב לי להבהיר את תפיסת עולמי, כפי שהסברתי אותה פעמים רבות בעבר – שלטון החוק איננו שלטונו של המשפטן. אנחנו לא קובעים את המדיניות – זהו תפקידה של הממשלה ושל חבריה השרים. אנחנו גם לא מחליפים את הדרגים המקצועיים – מנכ"לי המשרדים, ראשי זרועות הביטחון, מנהלי יחידות במשרדי הממשלה השונים, וכן הלאה – הם אלו שאמונים על גיבוש העמדות המקצועיות ועל יישום החלטות המדיניות של הממשלה. תפקידו של המשפטן הוא לסייע לכל אלה – שרי הממשלה והדרגים המקצועיים – להגשים את מדיניות הממשלה בגבולות הדין. וכך אני פועל מהיום הראשון שלי בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה".
"בתקופה הזו סייעתי לממשלה, יחד עם מערך הייעוץ המשפטי, לאשר מאות רבות של החלטות", המשיך היועמ"ש והוסיף: "פרקליטות המדינה – הפועלת תחת הנחייתי, ייצגה נאמנה את הממשלה באלפי עתירות לבג"ץ.מדובר בעשייה אדירה של המשפטנים בשירות הציבורי במגוון הנושאים המשפטיים, המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים הרגישים ביותר. סייענו לממשלה לגבש את המדיניות הקשורה להקשרי השבויים והנעדרים, כדי להעמיד לרשות גורמי הביטחון כלים אפקטיביים בנושא".
"פעלנו יחד עם הגורמים המדיניים והביטחוניים הבכירים ביותר לתת מענה למערכה המשפטית בזירה הבינלאומית. פעלנו יחד עם הדרג המדיני לקדם פתרונות להסדרת בנייה ביישובים באיו"ש, וראינו בהקשר הזה הישגים משפטיים יוצאי דופן – בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שאישר את התיזה המשפטית שלנו להסדרת מאחז "מצפה כרמים", בפסק הדין של בית המשפט העליון שאישר את התיזה המשפטית שלנו להסדרת תכנית המתאר בעופרה, בחוות הדעת התקדימית להסדרת דרך גישה ליישוב חרשה, ועוד דוגמאות רבות. פעלנו עם הדרג המדיני להסדרת נושאים רגישים של דת ומדינה, כדוגמת אישור חוק המרכולים לאחר פסק הדין העקרוני שעסק בנושא המרכולים בתל אביב".
באשר לתיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה, אמר מנדלבליט, "התייחסתי בעבר בהרחבה ובפירוט לאופן המקצועי בו נערך הטיפול בהם, וכיצד עשינו כל מאמץ להימנע אפילו ממראית עין של השפעה על הליכים פוליטיים. כך, למשל, כאשר בסמוך להחלטה על שקילת הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, ביקש ראש הממשלה לעכב את מסירת חומרי החקירה לידי באי-כוחם של החשודים השונים בתיק, בכדי למנוע לטענת באי-כוחו את זליגתם לתקשורת, ויצירת השפעה פוליטית פסולה כתוצאה מכך, הבקשה נענתה בחיוב".
מנדלבליט המשיך: "ההחלטה עצמה על שקילת הגשת כתב אישום (כתב החשדות) התקבלה 40 ימים לפני הבחירות. ההחלטה על הגשת כתב אישום התקבלה עם סיום הדיונים לבחינת טענותיו של ראש הממשלה בשימוע. במועד זה, כבר הסתיימה התקופה בה הופקד המנדט להרכבת ממשלה בידי חבר הכנסת בני גנץ, באופן ששלל להבנתנו את החשש מפני השפעה פוליטית. באותה עת, כלל לא היה ידוע בוודאות שיהיו בחירות שלישיות. הבחירות התקיימו למעלה משלושה חודשים לאחר קבלת ההחלטה.לבסוף, הגשת כתב האישום עצמו נעשתה מעל לחודש לפני מועד הבחירות הנוכחיות".
עוד הוסיף, כי "מועד ההגשה המדויק נקבע, למעשה, ע"י ראש הממשלה עצמו, כאשר החליט למשוך את בקשת חסינותו מוועדת הכנסת. הואיל ובקשת החסינות היא שמנעה את הגשת כתב האישום לאחר שהוחלט עליו, משיכת הבקשה הובילה, מניה וביה, להגשת כתב אישום באופן מיידי. לעניין זה, פעלתי לפי סעיף 4(ב) לחוק חסינות חברי הכנסת, שקובע כי לאחר משיכתה של בקשת חסינות "דינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם".
התרעות פיקוד העורף