על פי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, החל ממאי 2017 חלה חובה על מי שמעסיק עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו פיקדון חודשי בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן, אשר יוחזר לו רק כאשר יעזוב את הארץ. מתוך סכום זה 16% משולמים על ידי המעסיק (רכיב המעסיק) ואילו 20% מנוכים משכרו של העובד (רכיב העובד). העותרים, עובדים זרים מסתננים וארגונים שונים, עתרו לביטול הסדר הפיקדון ולחילופין לביטול חלקים ממנו.
העליון פסק ברוב דעות (הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה מלצר והשופטים הנדל, פוגלמן, עמית וקרא תמכו בעוד השופט סולברג התנגד) כי ההוראה לנכות חמישית משכרם של עובדים זרים מסתננים אינה חוקתית. "רכיב העובד, להבדיל מיתר רכיבי הסדר הפיקדון, פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של עובדים אלו שמשכורתם היא לרוב קניינם היחיד והיא לרוב מתחת לשכר המינימום", נכתב בפסיקה.
בית המשפט קבע כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%) ואישר את הפעלת מנגנון "הניכוי המינהלי", לפיו ניתן לנכות סכומים מסוימים מהפרשות המעסיק לפיקדון, ככל שיחול עיכוב ביציאת העובד המסתנן את הארץ ביחס למועד העזיבה שנקבע לו.
השופט סולברג סבר בדעת מיעוט כי אף שיש פגיעה בזכות לקניין של המסתננים אין להפריז בחומרתה, וכי התועלת החברתית הגלומה בהסדר הפיקדון היא ממשית. בענייננו, כך סבר, אין כל הצדקה לסעד החריג שהתבקש בעתירה – ביטול חקיקה ראשית של הכנסת.
שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', הגיב לפסיקה: "לא יאמן. בג"ץ מסרס שוב ושוב ושוב כל כלי שהמדינה מנסה להשתמש בו כדי לאכוף את מדיניות ההגירה שלה ולשמור על הרוב היהודי והמדינה היהודית. בלי מחסומים, בלי עכבות ובלי לדפוק חשבון. האמת, בממשלה הקרובה הוא יכול להיות רגוע ולהמשיך מהמקפצה. גנץ-ניסנקורן ימשיכו להגיד שזה גשם. עצוב ומתסתכל".
מנגד, ח"כ אסף זמיר (כחול לבן) בירך על ההחלטה: "טוב שבגץ קיבל את ההחלטה הזו. לא ראוי ולא הגון למנוע מבני אדם שכר שהרוויחו כדין. בעקבות משבר הקורונה מהגרי העבודה נותרו ללא רשת בטחון סוציאלית וההחלטה היום תסייע גם להם לצלוח את התקופה הזו".
התרעות פיקוד העורף