על פי רוב, עובד מבקש לצאת לחל"ת בהסכמת המעסיק לאחר ניצול ימי חופשה המגיעים לו ולעיתים, המעסיק יבקש להוציא את העובד לחל"ת עקב נסיבות שונות אך הוא צריך לבקש את הסכמת העובד.
נשים החוסות תחת חוק עבודת נשים ובכפוף לתנאים, יוצאו לחל"ת אך ורק בהיתר הממונה.
במקרים אחרים נתבקשו העובדים להסכים לקיצוץ עמוק בשכרם ולא ידעו האם הם חייבים להסכים לכך ומה תהיינה השלכות תשובתם (חיובית או שלילית).
פתרון יצירתי נוסף מצד מעסיקים מסוימים היה להוציא עובד לחל"ת ולדרוש ממנו שימשיך לעבוד ותוך כך להשלים לעובד רק את חלק השכר שלא שולם לו כדמי אבטלה. יש לציין כי מדובר בפתרון בלתי חוקי שעלול לסבך את העובד ולפגוע בזכויותיו ובדמי אבטלה שקיבל.
כעת, המשק שב לפעילות אך עובדים רבים שהוצאו לחל"ת לא הושבו לעבודה ופוטרו או הושבו למשרה חלקית או ששכרם נשאר מצומק וכעת הם מבקשים לבדוק מה מגיע להם. עובד שהושב לעבודה יכול לדרוש את מלוא שכרו הקודם ושאר זכויותיו.
למרבה הצער, כאשר העובד מגיע למשרד עורכי דין לבקש עזרה מקצועית בעקבות משבר הקורונה נבדקות כל הזכויות מתחילת ההעסקה ופעמים רבות נמצא כי קיימת פגיעה בזכויות לאורך תקופה. במסגרת פגיעה זו ניתן לראות כי השכר לפתע משתנה, אין צבירת ימי מחלה וחופשה, אין שעות נוספות או שהמשכורת שונתה לרכיבים של שכר יסוד ושכר שעות נוספות ועוד רכיבים יצירתיים שפוגעים בהפקדות לפנסיה ולקרן ההשתלמות.
הפגיעה בזכויות העובד מצטברת לכדי כספים רבים, נוגעת גם לזכויות עתידיות ופוגעת בזכויות נוספות. בסופו של דבר מתברר שפיצויי הפיטורים הם חלק קטן ביחס לפגיעה הממושכת בזכויות אשר העובד לא הבחין בה ולדאבונו לא תמיד ניתן לקבל את כל הכספים רטרואקטיבית.
*יובהר כי מידע זה ניתן כשירות לציבור ואין במידע זה כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל מומחיות, ניסיון ו/או ידע בתחום המשפטי ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא ואין באלו כדי ליצור יחסי עו"ד לקוח.
התרעות פיקוד העורף