בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, מתחו השופטים ביקורת על הפרקליטות על כך שבתיקים אחרים של פגיעות מיניות הם הופכים כל אבן כדי למצוא ראיות, אף פועלים אחרת לגמרי כאשר מדובר בתקיפות של בעלי מוגבלויות, כמו במקרה זה. בארגון "בזכות" אמרו: "בגלל השלבים הנוספים שקיימים בחקירת תיקים הקשורים לאנשים עם מוגבלויות, מרבה הפרקליטות לסגור תיקים אלה ברוב המקרים ללא כתב אישום. כך נמנע הצדק מבעלי מוגבלויות שעברו תקיפה מינית".
עו"ד איילת רזין בית־אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה ל"מעריב": "אפשר לספור על כף יד אחת את המקרים שבהם נרשמה הרשעה של מי שתקף מינית בעל מוגבלות. הנאנסת במקרה הזה הייתה נחושה, ומדובר אולי בתקדים משפטי שבו ייפתח תיק עבירה מינית שכבר נסגר".
מנכ"לית אקים סיגל פרץ יהלומי הוסיפה: "בעלי מוגבלות שכלית נמצאים בסיכון גבוה יותר ובהכרח נפגעים מינית הרבה יותר מכלל האוכלוסייה, אך מיצוי הדין נעשה רק עם אחוז מזערי מהפוגעים. בסיפור האונס הזה אנו רואים את הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה באישה עם מוגבלות מבלי שאף אחד משלם את המחיר". לדבריה, "בדיון בבג"ץ השופטות אסתר חיות ודפנה ברק־ארז והשופט עוזי פוגלמן דרשו תשובות וביקשו בנחישות מהפרקליטות לבדוק את יכולתה להשלים את החקירה בתיק שנסגר בעבר".
התרעות פיקוד העורף