"יש פה נושא של השמדת ראיות, עדות שקר, יש כאן מגוון רחב של עבירות שבוצעו בניהולו וניצוחו של מאיר כהן, לכאורה, אני לא חס וחלילה אומרת הוא עשה את זה או קובעת שום דבר, אני אומרת אבל שזה המקום לפתוח במשפט חוזר מהסיבה המאוד פשוטה, לא כי זה כהן, או דורון ביטון, וזה לא משנה אם זה בן דוד, העובדה היא שאדם ככל הנראה חף מפשע הלך לכלא, זה לב ליבו של הדיון שצריך להיות. אם זה נכון שהוא הלך לכלא בגלל ניהול של איש ציבור שהטעה את בית המשפט אנחנו נמצאים פה באמת בקטסטרופה, וזה לא מעניין אותי מאיזה צד הוא, וזה לא מעניין אותי אם זה היה ביבי, או כהן, או כל אדם אחר. מדובר באיש ציבור שניצל את הסמכות שלו כדי להטעות בית משפט וכדי לפגוע בחף מפשע".
"אתה אומר שהוא הודה בבית המשפט, כהן אומר שהוא הודה בסחיטה ואיומים אז לא ולא. הוא הודה בהעלבת עובד ציבור שהעונש עליה הוא בחיים לא כלא, והוא הודה בעבירה של בידוי ראיות. למה בידוי? כי אותה רוית העידה שלא היו דברים מעולם, אז לא נשאר לו, כי זה מילה נגד מילה. אז כהן הביא את כל הגוורדיה שלו, אחד שקבר את הקלטת שזו הייתה ראיה ממשית. הם לא בדקו. תקשיבו טוב, בפרשת קצב כל מסמך שהיה כתוב על ידי מתלוננת או על ידי מי מבין השחקנים בתיק הזה, כל מסמך נבדק על ידי גרפולוג שנתן חוות דעת באיזו סיטואציה המכתב נכתב. במקרה הזה אנחנו לא רואים סיטואציה כזאת, יש מכתב, יש את כתב ידה, יש אדם שמודה שקבר קלטת, יש אישה שמודה ששיקרה, כל הדברים האלה ביחד מביאים למסקנה אחת – לא הייתה לו ברירה אלא להודות".
"יש שלוש עילות לסגירת תיק, אין עילה של 'לא עלה חשד לעבירות מין'. יש - עניין לציבור, אין אשמה או אין ראיות, צריך לתת את הנימוק הזה ולא ניתן הנימוק הזה. אילנה דיין, אני חושבת שיש בעיה מאוד רצינית בתחקיר, היא לא הביאה את אותם גורמים, לא הציבה מראה, לא הראתה מי הם בפרקליטות. בפרקליטות, בתיקים כאלה של אנשי ציבור יש פרקליט מלווה, מעליו את פרקליט המחוז שהיה מומי למברברג ומעליו את פרקליט המדינה שהיה שי ניצן".
התרעות פיקוד העורף