דיני חוזים: מתי אפשר לבטל את ההסכם?

"חוזה שנכרת למראית עין בלבד- בטל"

(א) "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה".

"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו רשאי לבטל את החוזה. לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."

(א)  "מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה".

"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה".

"חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל."

סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע מפורשות את הדרך הקבועה בחוק לביטול חוזה:

"ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה."

במילים אחרות, הפר צד להסכם את החוזה, רשאי הצד הנפגע לשלוח הודעה על ביטול החוזה, הודעה זו צריך שתוגש בתוך "זמן סביר" לאחר שהצד הנפגע גילה על הפרת החוזה. המושג "זמן סביר" נידון לא אחת בפסיקת בית המשפט ואולם ככלל אצבע נמליץ לעשות שימוש בשכל הישר, כאשר דרך המלך היא להודיע לצד המפר מיד לאחר הגילוי על ההפרה, ולתעד הודעה זו. ואומנם, גם הפרת חוזה מתחלקת לשני סוגים, הפרה יסודית והפרה שאינה יסודית, אלה מוגדרים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ולהלן:

(ב) "היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול."

* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.