מאז תחילת השנה, על אף הקורונה, התרחשו בישראל כשלושים פיגועים וניסיונות לפיגוע, אשר הותירו מאחוריהם פצועים קשה ומשפחות מרוסקות. לא מעט מפיגועים אלה היו פיגועי דקירה. בסוף אוגוסט צעיר ישראלי שנדקר עשרות פעמים באזור ראש העין נפצע קשה ורק במזל ניצל עקב תושייה של עובר אורח.
אין לדעת מניין יבוא המפגע הבא ובאיזה אופן יבקש לבצע את זממו ובכלל, האם את/ה הקורבן הבא? או אולי מישהו ממשפחתך או חבריך?
כמו עם הקורונה, רובנו חיים בהרגשה כי "לי זה לא יקרה" ואני שואל את מי שזה כן קרה לו והוא לא יכל להתגונן על אף שהיה זכאי להיות חמוש ומוגן, האם אתה לא מצטער על כך? האם ברגע שזיהית כי עומדים לפגוע בך, לא הצטערת על כך שיכלת להתגונן ולפגוע במחבל, בטרם יפגע בך ובאחרים, במקום לנסות לברוח, לרוב ללא הצלחה?
נכון שלא צריך לתת רישיון נשק לכל אדם ובשביל זה ישנן בדיקות קפדניות לכל מועמד המבקש רישיון פרטי. עם זאת, אם אתה כשיר, נורמטיבי וזכאי לרישיון נשק, אז אל תהסס ואל תחיה באשליה שהטרור דעך ונסוג מפני הקורונה או הסכמי השלום, כי הטרור שריר וקיים ולכל כמות של פיגועים שהשב"כ מצליח למנוע ישנה כמות נוספת שהוא לא מצליח למנוע. לפיכך, חשוב להצטרף למאבק נגד הטרור שתלוי בכל אחד מאיתנו.
אמנם, עד כה נרשמה הכתבה בלשון זכר אך הפנייה היא גם לנשים. לא חסרות כיום לוחמות משוחררות או נשים איתנות שיכולות להגן על עצמן ועל הסביבה וזכאיות לרישיון נשק, אז מה איתכן?
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף