בתאריך ה-15.09.2019 נכנס לתוקפו החוק החדש, שמעגן ומסדיר בחוק את הליכי פשיטת הרגל החדשים, המכונים כיום "הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". בין מטרותיו המוצהרות של החוק החדש נמצאים תעדוף שיקומם הכלכלי של החייבים, הגדלת סכומי החובות שאותם יקבלו הנושים לידיהם, ואף קיצור (ככל שהדבר מתאפשר) של ההליכים הבירוקראטיים הכרוכים בהליכי חדלות הפירעון.
במקרים שבהם סכום החובות מצטבר ועולה על 150,000 שקלים, הגורם האחראי לטיפול במקרים אלה מטעם המדינה הוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (שכונה גם "הכונס הרשמי" בהליכי פשיטת הרגל אשר נפתחו לפני מועד כניסת החוק לתוקפו). הערכאה המשפטית שבה מתנהלים, על פי החוק החדש היא בית משפט השלום, בעוד שבהליכי פשיטת הרגל שנפתחו טרם כניסת החוק החדש לתוקפו, התנהלו הליכים אלה בבית משפט המחוזי.
מהרגע שבו הוגשה הבקשה ועד לקבלת הצו לפתיחה בהליכים, החייב רשאי לחזור בו מהגשת הבקשה או לבקש כי תועבר לטיפול בסניף מחוזי אחר של הממונה על הליכי חדלות פירעון.
לאורך תקופה זו, יבחן מצבו הפיננסי של החייב על ידי הנאמן שמונה לו, ותוטלנה עליו הגבלות שונות וחובות שונים (כחובת הגשת דוח הכנסות והוצאות תקופתי). בתקופה זו, מוקפאים כל ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה המתנהלים נגד החייב (למעט, כמובן, הליכים פליליים). כמו כן, במהלך תקופה זו, יקבל הנאמן החלטות שונות, אשר ניתן, בהתקיים תנאים מסוימים, להגיש בקשה לביטולן או לשינוי שלהן באמצעות הגשת בקשת החייב לממונה על הליכי חדלות פירעון. במקרים בהם אין המדובר בחייב, בקשת השינוי או הביטול תוגש לבית משפט השלום בו מתנהל התיק.
נוסף על כך, תקופה זו מהווה את התקופה שבה מגישים הנושים את תביעות חובם לנאמן, שיחליט האם הם זכאים לקבלת סכומים מהכספים שנצברו ב"קופת הנשייה".
לקראת תום התקופה, מגיש הנאמן לממונה על הליכי חדלות פירעון את דוח ממצאי בדיקה. מסמך, המפרט את מצב החייב מהאספקט הכלכלי, נסיבות היקלעותו למצב זה, את הכספים/ נכסים שהצטברו ב"קופת הנשייה" וכן הלאה.
עמידת החייב בתנאים אותם מציב הצו לשיקום כלכלי, תזכה את החייב בקבלת ההפטר (כלומר פטור מתשלום חלק מחובותיו, למעט אותם החובות שעליהן לא ניתן פטור).
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.