לפי חוק הגנת הדייר, דייר מוגן הוא שוכר נכס שנהנה מזכויות יתר לעומת שוכר "רגיל" שלא לפי חוק הגנת הדייר. במסגרת זכויות אלו ניתן לציין את ההגנה שמוקנית לדייר מוגן מפני פינוי מהנכס כל עוד הוא מקיים את הוראות הדין וההסכם, ואת האפשרות לשלם דמי שכירות "מוגנים" במשך כל תקופת אחזקתו בנכס.
"דמי מפתח" הם למעשה כל תמורה (לאו דווקא בכסף) שאינה דמי שכירות, הניתנת בקשר לשכירות הנכס המוגן, או בקשר לקבלת החזקה או להחזרת החזקה במושכר המוגן.
יש לציין כי בשונה מזכות הבעלות, זכות הדיירות המוגנת לא נרשמת בטאבו וזאת מכיוון שהיא אינה זכות במקרקעין. זוהי זכות עפ"י החוק הנ"ל שמשמעה שהדייר המוגן יכול בעצם כל תקופת חייו להחזיק ולהשתמש בנכס למגורים או לשימוש מסחרי ועסקי, וזאת בכפוף להוראות החוזה שכרת עם בעל הנכס והוראות החוק.
העילות המקנות לבעל נכס אפשרות לפנות דייר מוגן מהנכס כוללות בין היתר גרימת נזק מכוון לנכס, ביצוע שינויים בלתי מורשים בנכס בניגוד להסכם השכירות, שימוש בנכס למטרה בלתי חוקית, הטרדה של שכנים או השכרה של הנכס לצד שלישי והפקת רווח בלתי הוגן.
יצוין כי בנוסף לעילות הפינוי הקבועות בחוק (סע' 131 לחוק), קבעה הפסיקה עילה נוספת לפינוי היא עילת "הנטישה", המתקבלת רק אם יוכח שהדייר נטש לחלוטין את המושכר ואין בכוונתו לשוב אליו.
במצב שבעל הנכס צריך את הנכס לשימושו האישי, הוא מחויב לספק לדייר המוגן דיור חלופי או לפצותו לפי קביעת בית המשפט. בהקשר זה יצוין כי הדברים נכונים בשינויים המחויבים, גם ביחס למצב שבו גוף ציבורי או המדינה הם הבעלים של הנכס.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף