חיינו רצופים מפגשים עם בני אדם אחרים, בכל יום ובכל תחום. כך הם החיים בחברה המודרנית - המפגש עם בני אדם, קולגות, יריבים עסקיים, חברים ומשפחה הוא בלתי נמנע. אולם, ככל שאנחנו יוצרים יותר אינטרקציות עם הסובבים אותנו כך גם עולה הסיכוי לקונפליקטים, לסכסוכים וגם לתביעות בבית המשפט. הן אם מדובר בסכסוך בין בני זוג או בני משפחה, הן במצבים של סכסוך בין עובד למעסיק, בין לקוח לנותן השירות, בין שותפים עסקיים ולמעשה - בכל תחום ובכל צומת שבה נהיה.
אפשרות אחת היא להתנהל בדיונים בבתי המשפט, בתביעות ובהליכים שעשויים לקחת שנים ארוכות ולעלות, לכל הצדדים, הרבה מאוד כסף. אפשרות אחרת היא ליישב את הסכסוך בהליך גישור. הליך הגישור הינו הליך חדש שנולד מתוך החוק ומטרתו לפתור את הסכסוך בין הצדדים מתוך רצונם החופשי של המגושרים וללא כל כפייה.
וכך כתב נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אהרון ברק: "ברבים מהמקרים ניתן לפתור את הסכסוך בהסכמה. פתרון זה אינו מבוסס על תפיסה של 'אדם לאדם - מלאך'. הפתרון גם אינו מבוסס על כניעה של האחד לרצונות של השני, בבחינת 'אדם לאדם -זאב'. הפתרון המוסכם מבוסס על התנהגות אנושית רציונאלית, בבחינת "אדם לאדם - אדם".
הליך הגישור נובע מתוך רצונם של הצדדים וללא כל כפייה מצידם. המגשר עצמו אינו בעל סמכות שיפוטית ואינו מוסמך להכריע, כלומר אינו יכול לחייב את הצדדים על פתרון זה או אחר. הפתרון בהליך הגישור נובע מתוך רצונם החופשי של הצדדים ובהסכמתם החופשית והמלאה.
בישיבת הפתיחה יושבים כל הצדדים ביחד. בשלב זה מסביר המגשר לצדדים את מהות הגישור ושומע את עמדתם לגבי הסכסוך. לאחר מכן, בשלב הבא, דן המגשר עם כל צד בנפרד. המגשר מקשיב לעמדתו של הצד, ומנסה מתוך נסיונו להבין את רצונו האמיתי והאנטרס האמיתי של כל צד לחוד.
לאחר מכן מתקיימת בשיתוף המגשר והצדדים ישיבת הסיכום. במהלכה, דנים כולם בדרך להסדר סופי שישביע את רצון כולם, כמובן מתוך רצון חופשי וללא כל כפייה.
ישנם מקרים בהם יש יותר ממגשר אחד באותו התיק. במקרים אלו, מוסמכים הם בין כל שלב ושלב לשבת לבד ולנסות ביחד לסכם את רצונם האמיתי של הצדדים מאחורי התביעה.
התרעות פיקוד העורף