החודש מציינים את חודש המודעות לסרטן השד. ניכר, כי רבות מאיתנו כבר הפנימו את הצורך באבחון מוקדם של סרטן השד. המודעות לנושא זה הלכה וגדלה בשנים האחרונות ויותר ויותר נשים נבדקות באופן תדיר לגילוי מוקדם של המחלה. אולם, לא מעט נשים הלכו לעולמן בגלל אבחון שגוי ואף מזלזל. אם תציצו ברשתות החברתיות תגלו מקרים מכעיסים של נשים שביקשו לבצע בדיקה שגרתית או שחשדו בגוש בגופן אך הרופאים שילחו אותן לדרכן, ביצעו בדיקות לא מתאימות או אבחנו את המצב הרפואי באופן שגוי. בשפה המשפטית מדובר ברשלנות רפואית.
אם דיברנו על המשמעות הרבה של גילוי מוקדם של סרטן השד, אזי אותן נשים שלא אובחנו בזמן או שאובחנו באופן שגוי ולא בגלל שלא הגיעו להיבדק - נאלצו להתמודד עם המחלה בשלב מתקדם יותר, לעיתים ללא סיכוי. ובמצב כזה, מה התועלת בבדיקות שגרתיות ומודעות למחלה?
המחלה נחשבת לשכיחה יותר בקרב נשים. מדי שנה מאובחנות כ-2 מיליון נשים חדשות, כמה אלפים מהן רק בישראל.
רשלנות רפואית בגילוי סרטן השד היא עילה לתביעה משפטית נגד הצוות הרפואי המטפל, בית החולים או הרופא עצמו. כך למשל, אם האישה נשלחה לבדיקה שאינה מתאימה לה כלל, או שלא נשלחה בכלל לבדיקה - מדובר ברשלנות. רשלנות רפואית גם יכולה לבוא לידי ביטוי באי שליחת המטופלת לבדיקת סקר, זאת בפרט אצל נשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות במחלה, על רקע היסטוריה רפואית משפחתית.
יתכן גם מצב של פיענוח שגוי של הבדיקה. כאשר הטכנאי או הרופא מחמיצים בבדיקות הממוגרפיה או האולטרסאונד ממצאים שעשויים להוביל לבדיקות נוספות, למעקב קפדני יותר וכן הלאה. גם כן, כאמור, מדובר ברשלנות רפואית.
כדי לתבוע גוף או צוות רפואי על טיפול רשלני או שגוי, צריך להוכיח כי הגורם הרפואי אכן טעה או התרשל וכן יש להוכיח את הנזק שנגרם כתוצאה מאותה רשלנות רפואית. על התביעה להוכיח קשר בין הטיפול הרשלני או השגוי לבין הנזק שנגרם למטופל. על כן, מדובר בתביעה מורכבת שבכדי לגשת אליה בצורה הנכונה חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא של רשלנות רפואית. בטרם הפנייה לבית המשפט יש להצטוייד בחוות דעת רפואיות של מומחים, על מנת להוכיח את טענותיכן.
התרעות פיקוד העורף