תאונות עבודה – מה זה ומה עושים?

תאונות עבודה הפכו כבר מזמן למכת מדינה. אין כמעט יום שעובר בלי לשמוע על תאונת עבודה כזו או אחרת, בחלק מהמקרים מדובר במוות טראגי ובמקרים אחרים בפציעות בדרגות פציעה שונות, חלקן קשות ביותר.

יחד עם זה, בחוק יש הרחבות בולטות שקובעות שגם במקרים מסוימים שבהם התאונה אירעה מחוץ לשטח המפעל או המשרד, עדיין המקרה ייחשב כתאונת עבודה. כך למשל בנוגע להפסקת צהריים של העובד. ההרחבה הנפוצה ביותר בחוק היא במקרים של תאונות שאירעו בדרך מהבית לעבודה או ממקום העבודה הביתה.

יובהר, כי ע"פ סעיף 81 לחוק הביטוח הלאומי, תאונה בדרך תיחשב כתאונת עבודה רק באותם מקרים שבהם מדובר בדרך הישירה והמקובלת של העובד מביתו למקום העבודה ולהפך וכי לא הייתה הפסקה או סטייה של ממש בדרך. כלומר, במקרה שבו העובד נסע מהעבודה לעשות קניות ולאחר מכן נפגע בדרך הביתה, סביר להניח שהאירוע לא יוכר כתאונת עבודה.

כך למשל הוכרו כפגיעה בעבודה במקרים של סרטן העור לאנשים אשר עבדו במשך זמן רב בשמש הקופחת, חולי פרקינסון שהיו חשופים לחומרים רעילים מסוימים, ירידה בשמיעה לאנשים שעבדו בסביבה רועשת, סבלים שהרימו משאות כבדים ונגרם להם נזק מצטבר בגב, מורים או מרצים אשר סובלים מצרידות כרונית ואפילו אירועים מוחיים ואירועים לבבים הוכרו במקרים מסוימים כקשורים לעבודה.

לאחר מכן הנפגע זכאי לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שתקבע אם נותרו לו נכויות זמניות ובהמשך אף נכויות לצמיתות, אשר בגינן עשוי הנפגע לקבל סכומים לא מבוטלים מהמוסד לביטוח לאומי. נכון להיום אדם בעל נכות לצמיתות הנמוכה מ – 9% לא יקבל מהמוסד תשלומים עבור נכות, נפגע בעל נכות הגבוהה מ – 9% ועד 19% יקבל מענק חד פעמי ונפגע בעל נכות של 20% ומעלה יקבל גמלה חודשית לכל חייו.

כל התשלומים מחושבים כאמור לפי 75% ממשכורתו של הנפגע ב- 3 החודשים שקדמו לתאונה, כך שישנם מקרים שמדובר בתשלומים גבוהים ביותר.