פרשת "התיק השקוף": בני משפחתו של קצין המודיעין שמת בכלא הצבאי במאי 2021 עלתה היום (שלישי) לקברו להתייחד עם זכרו, לראשונה מאז שהוכר כחלל צה"ל בתחילת השנה. אביו אמר בבית העלמין: "ביום הזיכרון הזה אתה כבר מוכר כחלל אבל בשבילנו תמיד היית החייל המסור. קשה שלא לזכור שצה"ל הוא גם הגוף ששלל את חרותך וכשל בחקירת מותך המוזר והמיותר בגיל 24 וחצי. מתגעגעים אליך מאוד".
האב פתח ואמר: "יום זיכרון שני בלעדיך. הבן שלנו, עברה שנה וכמעט עוד שנה מאז נשמע קולך בפעם האחרונה. זה היה בצהרי 16 למאי 2021, רגע לפני חג השבועות. כ-12 שעות לאחר מכן הסתיימו חייך. ככה סתם, בלי רמז מקדים ממך, בלי הסבר כלשהו מאף אחד בצה"ל שהיה אמון על ביטחונך ושלומך, כמעט שנתיים מבלי שנקבל תשובה לשאלה: איך קרה שארוחת ערב חג השבועות הייתה ארוחתך האחרונה".
"יום הזיכרון הקודם היה רק שלנו, המשפחה הכואבת. נאלצנו לקבור אותך בן הזקונים שלנו בבית קברות אזרחי, למרות שלא באמת פשטת את מדיך מיום גיוסך. זה היה יום הזיכרון הפרטי שלנו, אך הגיעו לכאן גם אנשים טובים שלא רצו שביום הזיכרון נהיה פה לגמרי לבד ונחשוב שאף אחד לא זוכר".
"ביום הזיכרון הזה, אתה כבר מוּכָּר כחלל צה"ל. בשבילנו תמיד היית החייל המסור איש אגף המודיעין, המשקיען בעל היכולות המיוחדות שמעטים מכירים את תרומתו לביטחון של כולנו. הבן החייל של כולנו שמעכשיו, אולי זוכרים אותו בצה"ל מעט יותר".
"אבל קשה לנו שלא לזכור שצה"ל הוא גם הגוף ששלל את חרותך וכפה עליך ניתוק בתשעת חודשי חייך האחרונים מבלי להתעמק מִידַי ברקע ובמניעים של פעולותיך, שלא היה בהם שמץ של זדון. הוא הגוף שכשל בחקר המוות המוזר והמיותר שלך בגיל 24 וחצי, לא תמיד שמר על השם הטוב שלך לאחר המוות כאשר כבר אינך יכול להגן על עצמך ולא ממש ליטף את משפחתנו בשעותיה הקשות".
"מסבירים לנו שאתה כבר זכאי למנוחת עולמים צבאית, אבל קשה לנו עכשיו לטלטל אותך מכאן אל בית עלמין צבאי. כאן נפרדנו ממך בלוויה, ומאז, המקום העצוב הזה הפך לנו קצת לבית. גם עדיין לא ביקשנו להחליף את כרית המצבה האזרחית שכל כך התרגלנו אליה בכרית צבאית תקנית. אם וכאשר נעשה זאת, "נלקח בטרם עת" יצטרך להפוך ל"נפל בעת שירותו". אבל בן, מבחינתנו אתה לא נפלת אלא נלקחת מאיתנו בנסיבות לא פתורות: כתוצאה מרשלנות רפואית, עבירה או אולי מסיבה אחרת לגמרי".
"בינתיים, אנו ממתינים לסיומה של חקירה צבאית ממושכת שהייתה צריכה להסביר לנו מה קרה לבן שלנו. קיווינו שמִמצאי דו"ח החקירה, אם וכאשר יִראה סוף-סוף אור, יעזרו לנו להשלים עם כיתוב צבאי על מצבתך. אבל הרבה יותר סביר שהדו"ח יותיר אותנו ללא תשובות, וההחלטה תצטרך לבוא מהלב. נכון לעכשיו, שילובו של סממן צבאי מכאיב לנו מידַי בלב. מתגעגעים אליך מאוד מאוד. אמא ואבא וכל המשפחה".