סגן-אלוף יעלי, מפקד גדוד 196 בחטיבת השריון 460, פגש את השבת השחורה באופן אישי. אחותו הקטנה גרה בנחל עוז. תחת מטח הרקטות הכבד, היא שלחה לו הודעות מתוך הממ"ד בזמן שהיא מתחבאת ממחבלים. יעלי, אשר הוקפץ לשיזפון באותו זמן, הבין שהיא במצוקה. במסגרת תפקידו הוא יצא למשימות הגנה ופינוי פצועים בחטיבה הדרומית של עזה, אך המשיך לדאוג לה מרחוק ועודכן במצבה בכל רגע אפשרי.
הוא נסע לשיזפון במטרה לקחת טנקים. כשהגיע לשם, הבין את חומרת המצב. הוא וחייליו הוקפצו מיד לעוטף עזה, כמו שהם, ללא טנקים, אך ממוגנים וחמושים.
יעלי התגייס לחיל השריון רגע לפני עופרת יצוקה והיה מ"פ טנקים בצוק איתן. הוא סיפר שמלחמת "חרבות ברזל" היא מלחמה שונה ממה שראינו עד עכשיו. קצב המבצעים גבוה משמעותית והעוצמה גדולה יותר ממלחמות ומבצעי עבר. יעלי סיפר כי בכל מפגש עם האויב, האויב הוכרע בצורה מוחצת ושיטתית.
סא"ל יעלי שולח חיזוקים לבית ומתגעגע למשפחתו, לאשתו ובנו התינוק, ולאביו ז"ל אשר היה גם הוא קצין בחטיבה ונפטר במפתיע לפני גיוסו של יעלי לצה"ל.
התרעות פיקוד העורף