בעקבות הדיווח, הגיב צה״ל כי הוא "משתמש באמצעי לחימה חוקיים בלבד. פגזי העשן העיקריים בהם משתמש צה"ל אינם מכילים זרחן לבן. בדומה לצבאות מערביים רבים, ברשות צה"ל יש גם פגזי עשן שמכילים זרחן לבן, שהם חוקיים בהתאם לדין הבין-לאומי, והבחירה להשתמש בהם מושפעת משיקולים מבצעיים ושיקולי זמינות בהשוואה לחלופות. פגזים אלו מיועדים בצה״ל לטובת מיסוך, ולא לצורך תקיפה או הצתה, והם לא מוגדרים בדין כנשק מבעיר.
"הנהלים הקיימים בצה"ל דורשים כי לא ייעשה שימוש בפגזי המיסוך המכילים זרחן לבן בשטחים בנויים, למעט במקרים חריגים מסוימים. מגבלות אלה תואמות את הדין הבין-לאומי, ואף מחמירות עליו. מדינת ישראל נתונה בחודשיים האחרונים להתקפות מתמשכות מצד חיזבאללה וגורמי טרור אחרים בלבנון. צה"ל מגן על אזרחי מדינת ישראל מהתקפות אלו״.
בתוך כך, על פי הדיווח, הנשק סופק לישראל ע"י ארצות הברית. מספר כיתובים שנמצאו על הרקטות מעידים כי הם יוצרו בארצות הברית, בשנים 1989 ו-1992.
"ישראל המשיכה להפגיז את העיירה בתחמושת זרחן לבן במשך שעות", טענו תושבי המקום. רובם נמלטו מהעיירה בתום ההפגזות, חזרו במהלך הפסקת האש שערכה שבוע וחזרו בעת שהתחדשה. עודאי אבו סארי, חקלאי תושב המקום, טען כי היה לכוד בביתו במשך חמש שעות בעקבות ההפגזות ולא הצליח לנשום מרוב עשן. עוד דיווח כי סבל מבעיות נשימה למשך מספר ימים לאחר המתקפה.
על פי דו"ח של ארגון "Human Rights Watch" נטען כי זרחן לבן עלול להוות סכנה קטלנית כאשר בעת שמתלקח הוא עלול לגרום לפציעות קשות וכוויות. בנוסף, הכימיקלים העודפים בגוף עלולים להזיק לאיברים פנימיים.
תמונות וסרטונים שאומתו על ידי אמנסטי אינטרנשיונל ונבדקו על ידי "The Post" מעידים על מאפיינים שיכולים לאשש את הימצאותו של זרחן לבן הנופל מעל עיירת דהיירה ב-16 באוקטובר.
התרעות פיקוד העורף