"חרבות ברזל": ארגון חיזבאללה הסיג את כוחותיו מגדר הגבול, למרחק של 3-2 ק"מ ממנו, כך דווח היום (חמישי) בעיתון "האקונומיסט". על פי הדיווח, מדובר ב"נסיגה טקטית" אמנם, אך מדובר באיתות לישראל ולארה"ב שארגון הטרור השיעי מעוניין להימנע ממלחמה כוללת.

שר הביטחון יואב גלנט, נפגש עם השליח המיוחד של נשיא ארה״ב, עמוס הוכשטיין. בפגישה, שהתקיימה בלשכת שר הביטחון בקריה, השתתפו הרמטכ״ל רב-אלוף הרצי הלוי, שגריר ישראל בארה״ב מייק הרצוג, רח״ט אסטרטגית תת-אלוף בני גל ובכירים נוספים במערכת הביטחון.

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

גלנט לשליח הממשל האמריקני הוכשטיין: ״חלון הזמנים לפתרון מדיני קצר, מחויבים להחזרת תושבי הצפון לביתם לאחר שינוי המצב הביטחוני בגבול״. 

במקביל, גורמים מערביים מסרו לעיתון כי לצה"ל יש את היכולת לנהל חזית לחימה נוספת, גם בזמן שהלחימה ברצועת עזה נמשכת. על פי אותם גורמים, לישראל יש יכולת להדוף את העמדות של חיזבאללה הקרובות לגבול תוך מספר שעות. על פי העיתון, למרות טענת הגורמים, איראן משתמשת בחופשיות בכוחות הפרוקסי שלה כדי להמשיך ולהתיש את ישראל. 

דגלי חיזבאללה (צילום: Ayal Margolin/Flash90)
דגלי חיזבאללה (צילום: Ayal Margolin/Flash90)

עמוס הוכשטיין (צילום: REUTERS/Issam Abdallah)
עמוס הוכשטיין (צילום: REUTERS/Issam Abdallah)

בתוך כך, גורם רשמי בממשל האמריקני מסר לסוכנות הידיעות רויטרס כי עמוס הוכשטיין, שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, יבקר בישראל. המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין יבקר באמצע החודש בביירות, בניסיון להגיע להבנה מדינית שתמנע הסלמה דרמטית בגבול הצפון. בתקשורת בלבנון דווח ביום שלישי האחרון, כי נציגי הממשלה בלבנון שייפגשו עם הוכשטיין מתכוונים להציג בפניו דרישה חדשה, בתגובה לדרישה הישראלית להרחיק את כוחות חיזבאללה מקו הגבול. על פי הפרסומים הלבנונים מתכוונים לדרוש ויתור ישראלי בגזרת ראש הנקרה. הכוונה בכך היא לנקודה שמכונה בלבנון B-1: נקודת הגבול המערבית ביותר ב"קו הכחול", הצופה לאתר התיירותי הישראלי בראש הנקרה.

נקודה B-1 היא אחת מ-13 נקודות מחלוקת שחיזבאללה טוען שקיימות בין לבנון וישראל לאורך גבול הצפון, והוא משתמש בהן לאורך שנים כתירוץ להמשך קיום הסכסוך בין המדינות ומציין אותן כסיבה מדוע הוא ממשיך להחזיק כוח חמוש בנפרד לצבא הלאומי של לבנון. על פי הטענה של ביירות, בשנת 2000 כאשר ישראל נסוגה מרצועת הביטחון היא דה-פקטו סיפחה לשטחה כמה מטרים השולטים על מעבר הגבול הבינלאומי במקום, הקרוי בישראל ראש הנקרה ובלבנון ראס נאקורה.

ראש הנקרה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
ראש הנקרה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

גלנט והלוי בגבול הצפון השנה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
גלנט והלוי בגבול הצפון השנה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

קו הגבול הנוכחי נחשב למוכר בינלאומית לאחר שנקבע על ידי מודדי האו"ם עם השלמת הנסיגה הישראלית עליה החליטה ממשלתו של אהוד ברק, אולם בשנים האחרונות העלו בלבנון את הטענה כי הגבול סומן באופן שגוי וכי הוא נמצא צפונית להיכן שאמור היה להיות לפי התקדימים ההיסטוריים מתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והצרפתי בלבנון.

לטענת הלבנונים, הגבול חרג צפונה מכיוון שסומן בהתאם למיקום מוצבי צה"ל, ואלו לדבריהם חרגו לתוך שטח לבנון. בתקשורת הערבית דרישה זו מכונה "עמידה ביישום החלטה 1701", שסיימה את מלחמת לבנון השנייה ב-2006 וקבעה כי ישראל תיסוג לשטחה בתמורה לנסיגה של חיזבאללה צפונה לקו הליטאני. כיום חיזבאללה מפר את ההחלטה הזו וכוחותיו הגיעו דרומה עד קו הגבול, וכעת מתנה את נסיגה ישראלית בנקודה B-1 בהסגת כוחותיו צפונה מהגבול.

נקודת הגבול המדוברת בראש הנקרה היא רק אחת מבין כמה נקודות מחלוקת עליהן הכריז חיזבאללה בגבול: טענות לבנוניות נוספות מתייחסות לשלוש נקודות סמוך לשלומי וחניתה; סמוך לשתולה ושומרה; מול הר אדיר; מול אביבים; מול יפתח; מול קרית שמונה ושלוש נקודות נוספות מול מטולה. ישנן גם מחלוקות אחרות על אזור הר דב, אותו הלבנונים מכנים "חוות שבעא", והכפר רג'ר, אך שם טוענת ישראל כי השטח נכבש למעשה מסוריה במלחמת ששת הימים ב-1967, ולא מידי לבנון. הוויכוח על נקודות המחלוקת ביבשה מגיע בין השאר לאחר שהסכם הגז עליו חתמה ישראל בתקופת ראש הממשלה יאיר לפיד עם לבנון הסדיר את הגבול הימי, אולם בניגוד ליוזמות מסוימות שעלו לא נגע ולא התקדם לדיון על הסדרת הגבול היבשתי.