חבר הכנסת אלמוג כהן (עוצמה יהודית) התייחס היום (ראשון) לפרשת "המתחזה" שחדר לדיונים סודיים בעמדת הפיקוד בצה"ל בשבועיים הראשונים של המלחמה ואמר: "זה לא עניין של ימין ושמאל, לא דיברתי על בגידה ומחאה, יש פה פריצה אסונית לקודש הקודשים של ביטחון המדינה וכולם שותקים בצו הפרסום הזה. מי שהגיע לרה"מ עם כדור בקנה, על זה צו איסור פרסום. מה יכול להיות יותר חמור מזה?".
בשיחה עם אראל סג"ל ב-103FM אמר בנוסף: "יש צו איסור פרסום, אנחנו שומרי חוק, איני יכול לעבור עליו. במסגרת מה שפורסם כל עיתונאי צריך לשאול את עצמו מה זה מידע מסווג. יש מדרגים למידע מסווג. אם הוא העביר את המידע לגורמי פנים שאינם צבאיים וכן צבאיים, מדוע הוא נחקר ביחב"ל? בואו נצא מנוקדת הנחה שהוא ביצע את העבירה במשך תקופה ארוכה, איך יכול להיות אדם כזה באי שפיות? יכול להיות שהוא היה בשירות צבאי שמי ששפוי לא יכול לעשות אותו לעולם, האם הוא היה שותף לפרויקטים בינלאומיים בעבר, אלו דברים שצריכים להישאל".
"אני לא מאשים אף אחד, אני משרת ציבור. משלמים לי משכורת כדי לפקח. אדם לא שפוי יכול להיחקר בחקירות שהוא נחקר בהן? חקירות מאוד קשות? הוא עדיין בגדר של חשוד, הוא לא אשם בכלום עדיין. אדם שעומד בחקירות הללו לא יכול להיות לא שפוי. אל תעשו את כולם מטומטמים. יש פה אי סדרים, יש פה שאלות קשות. מי הביא לו אישורי כניסה? פורסם שהוא תיעד חומרים מסווגים. מה זה תיעוד? צילם? הקליט? צייר? מה הוא עשה? למה כולם שותקים?".
"אם האיש הוא חולה נפש כפי שטוענים, יש הדלפות לאנשים ספציפיים. אם הוא לא שפוי, למה לא מוציאים הכל לאור השמש? מלבד שמו אפשר להוציא הכל. למה לא מפרסמים? מעולם לא אמרת יאת המילה בגידה וגם לא אגיד אותה. אם הייתי יודע הייתי עובר על החוק ביודעין ומפרסם הכל. שאף אחד לא יחשוב שמישהו פה הלך לשווא, שמישהו ישתיק אותי אם הוא רוצה להסתיר את האמת, גם אם היא מאוד מביכה. ציפיתי שאחרי 7 באוקטובר נדע לעשות את ההפרדה בין דברים שקשורים לפוליטיקה לבין דברים שלא".