אלוף במיל' עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, מתייחס בשיחה עם "מעריב" לעסקת החטופים המתגבשת, לתוכניות ל"יום שאחרי" ולאיום מצד איראן.
"סינוואר והנייה רואים את הדברים אחרת": ההצעה של המתווכות מפלגת את חמאס
כיבוש רפיח וגדיעת האספקה: אלו הם נקודות התורפה של חמאס
"חשוב לי להדגיש בנושא החטופים כי זה ערך עליון ומטרת על להחזיר את החטופים והחטופות בחיים", אמר בפתח דבריו. "מכפיר ביבס הצעיר ועד המבוגר ביותר כולל כולם. המדינה הפקירה אותם, היא צריכה להחזיר אותם בחיים, אחרת זו תהיה הפקרה שנייה. איך עושים את זה? בחדרי חדרים. לא להתרשם מדיווחים על התקדמות, אלא רק להתרשם מתוצאות שניכרות בשטח קרי שהם חוזרים".
יש לנו מנופי לחץ על החמאס? למשל האמירה שללא התקדמות, ישראל תמשיך לרפיח?
"יש לנו מנופי לחץ ואנחנו מפעילים אותם. זו הסיבה שבכלל יש ויכוח בין הנייה לסינוואר, יש ויכוחים ביניהם, זה מראה שהם בלחץ ולפי הדיווחים סינוואר הוא היותר גמיש לא לגבי מטרות העל שלו של כינון חמאסטן מחדש ואת זה אסור לאפשר. זה גם מנועי לחץ, גם מודיעין, גם הפעילות המבצעית גם לחץ מדיני של קטר ומצרים שיש לו הרבה משמעות וארצות הברית שעומדת מאחורי שתי המדינות הללו. זה נראה שאצל הנשיא ביידן החזרת החטופים היא מטרת על של ממש".
אבל לעומת זאת אתה רואה כשל בהתנהלות ישראל?
"לנו אין אסטרטגיית יציאה, לפחות לא שפורסמה. אולי לראש הממשלה יש משהו שלא פורסם. חייבת להיות אסטרטגיית יציאה, כי אחרת, הישגי צה"ל, שהם מאוד מרשימים, עלולים להישחק. במילים פשוטות, אם אנחנו ניקלע לכיבוש ישיר של עזה, זה נטל נורא. אם נחמיץ את ההזדמנות, שארצות הברית מציעה לנו אחרי כל הסיוע האדיר שנתנו להצטרף לציר של מדינות ערב, מול הציר האיראני, כאשר האיום האיראני הולך ומחריף מיום ליום כשהם הגיעו כבר לרמות של שישים אחוז, בין שישים לתשעים אחוז שזו הכמות הנחוצה לנשק גרעיני הם נמצאים מרחק של שבועיים, למרות שמה שיש להם זה מספיק. זאת אומרת יש חיזבאללסטן גם בצפון, יש הרבה אתגרים, ולצד העוצמה הצבאית נדרשת תבונה מדינית שהיא חלק מהעוצמה הכוללת וזה דבר מאוד חשוב".
מה הסכנות הטמונות בסירוב?
"אם נגיד לאמריקאים 'לא', נהיה מדינה מבודדת, שלישה ישירה בעזה בית דין בינלאומי, לא נדאג בתבונה ולא רק בסיכול מוצלח שיהודה ושומרון תירגע ולא תהיה אזור מבעבע כי יש פה אידיאולוגיה שרוצים בן גביר וסמוטריץ' להכשיר את הקרקע לכיבוש ישיר, זה לא יעבוד. אין לזה שום סיכוי, כמו כל הרעיונות ההזויים דוגמת להעביר את הפלסטינים למצרים. יש פה משחק אסטרטגי עצום, שהכוח להפוך אותו מפוטנציאל לממשות או לגרום נזק לישראל הוא בידי המנהיגות ובראש והראשונה בידי ראש הממשלה - לשבט או לחסד".
מהעין האיראנית מה המטרה שלהם? האם עימות ישיר עם ארצות הברית אפשרי?
"אם אני מתבונן באיראנים, ועל פי מיטב השיפוט, הם לא רוצים עימות כולל עם ארצות הברית, כמו שיש עכשיו שהוא הפעלת השלוחים, 'הפרוקסיס', יש הבדל באופן פעולה כי הם לא רוצים להגיע לעימות ישיר עם ארצות הברית וישראל אך הם כן חושבים אסטרטגית וקוצרים פירות.
"מה שאני חושב שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו צריכים מול ציר הרשע להעמיד ציר של יציבות ושפיות, והכל אפשרי. זה רק עניין של החלטה. מעולם לא היינו עם כל כך הרבה אפשרויות: סעודיה, מצרים, ירדן. לחלקן יש הסכמי שלום, עם חלקן יכול להיות. דברים נפלאים שיכולים להחזיר אותנו למסלול עוצמה ומסלול של רווחים אסטרטגיים כלכליים, שכל כך אנחנו זקוקים להם. הפגיעה הייתה נקודתית מול החיילים האמריקאים. ארצות הברית הפגינה שוב את עוצמתה האדירה - מטוסים שטסו כעשרת אלפים קילומטר, מטוסי ענק ממשיכים שוב למי שלא יודע את העוצמה הגדולה וטוב שארצות הברית הגיבה. זה חשוב כי זו השפה שמבינים פה".