בעת שפני כוחות צה"ל מועדות לכיוון רפיח, בישראל חוששים כיצד מצרים תגיב לפעולה הצבאית באזור. במקביל, על פי דיווחים, מצרים הודיעה לחמאס כי ישנם שבועיים בהם ניתן להגיע לעסקה לשחרור החטופים על מנת למנוע את כניסת צה"ל לאזור. פרופ' תא"ל (מיל') יעקב נגל, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, שוחח על כך עם פרופ' אריה אלדד ובן כספית ב־103fm, ופרש את משנתו.
נתניהו לקראת השיחה עם ביידן: "אם נצטרך - צה"ל תמיד ישהה בעזה"
"סיפור לא פשוט": האתגרים הצפויים של צה"ל ברפיח, וכאב הראש בצפון הרצועה
בפתח שיחתם, הסביר פרופ' נגל על תוכנית הפעולה הצבאית בגזרה: "עובדים בשלושה צירים שונים, התחלנו בצפון, שם חמאס כבר לא קיים ככוח צבאי, במרכז מתקרבים לסיום חאן יונס וברפיח עוד לא התחלנו. כל הדברים האלו צריכים לקרות, הם מופיעים בתוכנית המקורית והם יקרו. אי אפשר בלי לגמור את רפיח, יש שם גדודים שעדיין קיימים".
על תגבור הכוחות המצרים/, אמר: "אחורה בזמן, גם כשנלחמו בדעא"ש, היו מספר מקרים בהם בהסכמה נכנסו כוחות מצרים/ וגם ישראליים מדי פעם, כי היא עזרה להילחם בדעא"ש בסיני. מה קרה אחרי, זה סימן שאלה גדול. צריך להחליט בסוף בין אלטרנטיבות מה אתה רוצה, לא הייתי רב עם המצרים על הכנסת נגמ"שים או טנקים, ומצד שני הניתוח שלי עם כל המסרים, המצרים לא היו רוצים שנהיה ברפיח, בעיקר בגלל הפחד שלהם מאותם פליטים ויהיה להם קשה לעצור אותם וכמובן גם הטיפול במנהרות. הניתוח שלי שהמצרים יכעסו, יעשו 'נו נו נו', ובסיכומו של דבר הם צריכים את הסכם השלום עם ישראל יותר ממה שאנחנו צריכים. הם צריכים אותנו לפחות כמוש אנחנו צריכים אותם, לכן לדעתי גם כשנתקוף ברפיח יהיו אמירות, יציאות, מחאות, אבל בסיכומו של דבר זה לא יוביל למלחמה. גם זה, צבא ישראלי שמתקרב ברפיח לעבר הגבול בלי להיכנס הוא גם הפרה של ההסכם בין ישראל למצרים. בואו לא נהיה יותר צדיקים מהאפיפיור".
בתגובה לאמירותיו, ציין כספית כי "בסוף הסיפור זה לא ארבעת הגדודים של חמאס אלא נוכחות ישראלית על קו הגבול של רפיח כדי לעשות משהו שימנע את המשך ההברחות". פרופ' נגל ביקש להסביר: "המכשול שהוקם בעזה היה הרבה יותר פשוט כי הוא יותר קצר, ואולי גם פחות עמוק. יצטרכו להקים כזה מכשול. אם תקים אותו בעזה ולא במצרים המצרים יכולים לכעוס אבל לדעתי בסוף הם ישמחו. הדבר היחידי, ואני לא רוצה לחזור לשבעה באוקטובר, שמנע את המעבר של הנוחב'ה במנהרות, מתחת הקרקע הצלחנו".
הוא המשיך: "אם יהיה מכשול תת קרקעי לכל אורך הפילדלפי לא יהיו הברחות. בדיוק כמו שבעזה היו מנהרות חודרות, גם ברפיח. עכשיו למדנו איך לחתוך, אפשר לעשות את זה גם במעבר של מצרים ועזה. אפשר להגיע עם זה להסכמה עם המצרים, הבעיה שלהם היא מה תעשה התקיפה הישראלית ברפיח לפליטים ואיך אתה מונע את נהירתם לכיוון מצרים/ - אם הדבר הזה ייפתר הם יהיו איתנו".
מה היית עושה עם המו"מ לחטופים?
"בנושא הזה עמדתי ברורה. יש שלושה תנאים שהחמאס הציב שאף אחד מהם ישראל לא יכולה לקבל. סינוואר מתחיל להרגיש את החרב על הצוואר וזו פעם ראשונה שסינוואר קצת יותר גמיש. יש שלושה דברים שהוא דורש, סיום המלחמה והוצאת הכוחות, שליטה בעזה ולא לעשות כלום על הגבול. זה אומר חזרה לשישה באוקטובר שאף אחד לא רוצה. אם זה שלושת התנאים אין מו"מ, אם הוא מוכן לעשות דברים אחרים, השאלה אם לעשות משהו זמני, אני נוטה להגיד שזה לא עוזר לנו, למעט הבאת 35 שבויים שאני לא רוצה לזלזל בזה, אבל 100 שבויים אצל סינוואר או 135 ברמת הכוח זה אותו דבר -סינוואר לא ישחרר את עשרת השבויים האחרונים עד שתהיה לו תעודת ביטוח מלאה שהוא ימשיך לחיות בעזה ויחיה. הדרך הכנראה היחידה לשחרר את השבויים היא לחץ צבאי, להגיע אליו ולשים לו את החרב על הצוואר".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm