עוד אמר כי "ברפיח יש מערכת צבאית של ארגון הטרור החמאס והג'יהאד. ראינו את זה רק שלשום במבצע לחילוץ שני החטופים, איזו עוצמת אש הייתה נגד הכוח שנכנס, ואיזו עוצמת אש נדרשה בעיקר מהאוויר כדי לאפשר יציאה חלקה בלי נפגעים גם לחטופים וגם לכוח. היעד השני, מיטוט היכולת השלטונית של חמאס, הוא מטבע הדברים יותר קשה להשגה, צריך סבלנות. לא בכדי צה"ל הגדיר את שנת 2024 כשנת לחימה בעזה".
"מיטוט היכולת השלטונית של חמאס בעזה זה יעד בר השגה, הוא נקבע ככזה כבר בשבעה באוקטובר. אנחנו עוד לא קרובים לשם מהסיבה הפשוטה שכרגע בעזה מתנהלת מלחמה, תוך כדי אתה לא יכול לייצר משילות אחרת. חמאס מממש את המאסות שלו ברצועה, שבאות לידי ביטוי גם בכוח צבאי, גם בכוח משטרתי כי המשטרה שם היא משטרת חמאס, אפילו הביזה של שיירות הסיוע שעושות את דרכן צפונה, גם הביזה הזו מאורגנת. לא כל ביזה היא מאולתרת, חלק מזה היא ביזה לצורך אנשי החמאס", הוסיף.
"המהלכים הם מקבילים, גם במבצעים ככל שהמודיעין מאפשר את זה והיכולת המבצעית להוציא את החטופים חיים משם הביתה, ובמקביל לזה הנושא של מו"מ לשחרור החטופים במספרים גדולים, בקבוצות גדולות, כפי שהיה בעסקה הראשונה, העסקה הבאה תהיה על כל החטופים, גם אם יהיו בה פעימות, כי אחרת אתה מתחיל לתת לחמאס אוויר לנשימה כשהם יבינו שהם יכולים לשחק ולתעתע בנו - אני חושב שהמלחמה הזו תהיה מורכבת יותר, בעייתית יותר וקשה יותר להשגת היעדים", הוסיף.
בסיום, התייחס ליציאת המשלחת הישראלית לקהיר והבהיר כי "הדרישה שלי היא ברורה וחדה, ללכת להסכם על החזרת כל החטופים. זו הדרישה, זו העמדה שלי, אני מקווה שהיא תהיה גם העמדה של מדינת ישראל. באיזה מתכונת, מחירים, זו סוגייה למו"מ. אני חושב שכל סיכוי כלשהו, גדול או קטן, נכון להתקדם ונכון לשלוח את האנשים הכי טובים ורלוונטיים. אתה שולח למו"מ כזה את הטובים ביותר מפני שהחזרת החטופים זה באמת נושא הכי נוגע לתוך הלב של כל אחד מאיתנו, אבל בסופו של דבר אתה רוצה להבטיח שכשהם נושאים ונותנים, הצד השני, של האויב, המרצחים, אנשי החמאס, מבינים שעתידם בעזה הולך להיראות אחרת מהשישה באוקטובר".
על התוכנית של "היום שאחרי", מתח דיכטר ביקורת ואמר כי "לדעתי זו טעות חמורה מאוד להודיע היום מה ישראל רוצה שיהיה בעזה ביום שאחרי, זה לשחק לידיים של האויב ואין שום הצדקה לזה. גם אם אנחנו מגובשים, יודעים, מתכננים, מתואמים, על מה שאנחנו רוצים שיהיה בעזה ביום שאחרי - תוך כדי מלחמה אין שום הגיון מבצעי והצדקה מדינית למכור את המידע הזה, במיוחד לא לחמאס. החמאס צריך להבין שהוא נמצא תחת לחץ אדיר שלנו, שרידותו נמצאת בסכנה תמידית. כשאתה מסתכל על הפרסומים של הפלסטינים על 28 אלף הרוגים, אנחנו יודעים לסמן מחצית מאלה מחבלים. זו פרופורציה שלא קיימת באך מלחמה שאני מכיר, יחס של 1 ל־2 מחבלים אל מול אזרחים. אחרי שבעה באוקטובר למדנו שמה שאנחנו קוראים 'בלתי מעורבים', צריך לעשות תיקון להגדרה הזו".
"אני לא אמרתי שאנחנו לא מגובשים או לא מתגבשים על הנושא הזה. להתגבש זה הכרחי, לפרסם זו תהיה טעות. אני יכול להבטיח דבר אחד - עזה לא יכירו אותה לאחר שהמלחמה תסתיים, לא העזתים, לא הישראלים ולא כל מי שהיה בעזה לפני כן. איך היא תנוהל, מי ובאיזו מתכונת, זו טעות לפרסם את זה תוך כדי מלחמה. זה מחליש אותנו ולא מחזק אותנו. היעד שלנו לפגוע בהם, להחליש אותם. אחרי השבעה באוקטובר, מתקפה שלא הייתה מאז הקמת המדינה, בנבזות הכי גדולה, בסוגייה הזו כל מחבל צריך להבין שתדמו בראשו. זו הסיבה שבאופן מפתיע לחלק מהאנשים פתאום יש כמעט 2000 מחבלים עצורים. אני חוזר ואומר - לא אצליח לשכנע אתכם אבל צאני אומר לכם למרות הכול, טעות לומר איך ישראל רוצה לראות את עזה מנוהלת ביום שאחרי המלחמה. חובה להתגבש בנושא הזה, טעות להודיע את זה לאויב", הוסיף.
לדבריו, "אנחנו מתגבשים, בסוגיה הזו ישראל היא לא הגורם היחיד שמעניין אותו איך תראה עזה לאחר מכן. ישראל אולי הגורם המוביל, שלידנו ברצועת עזה לא יהיה אויב שיאיים על שום יישוב, לא קרוב ולא רחוק. עזה תפורמט אחרת לגמרי משישה באוקטובר. בשום פנים ואופן לא. טעות יהיה לקבוע יעד של תאריך, צריך לקבוע יעד של משימות. אני מציע לכולם, בעיקר לעזתים, להבין שהמלחמה בעזה עוד תהיה ארוכה".
על החזית הצפונית אמר כי "הסיפור של הצפון הוא סיפור קשה מאוד. מה שאנחנו רואים לאורך עוטף עזה של חזרה של חקלאים לעבוד ממש עד קו הגבול לאורך עזה בזריעת חיטה, תפוחי אדמה ועוד, ואתה רואה שבגבול הצפון בגלל המציאות האחרת והיותר מסוכנת, שם קשה מאוד לחזור לשגרה כלשהי. פה הצורך למצוא פתרון הוא מאוד מאוד דחוף מצד אחד ומאוד בעייתי מצד שני. מיש עומד מאחורי חיזבאללה הם האיראנים, וארגון טרור שמקבל מיליארד דולר תקציב שנתי, הם פתחו בהתשה לעבר הצפון כדי לחזק או להזדהות עם חמאס בעזה. נכון להיום הם כמעט עם 200 הרוגים, זו לא המציאות שהם רצו, ולכן גם להם חשוב למצוא פתרון. אנחנו רוצים להבטיח שהישראלים שיחזרו, יחזרו למקום בטוח. הסכם יכול להבטיח את זה.".
"לא אקבל ניסיון לעשות שוויון בין שירות לאומי ואזרחי לשירות צבאי"
כמו כן, התייחס לסערה סביב חוק הגיוס וטען כי "יש שתי רמות שצריך לעסוק בזה. לגבי השוויון בנטל, זו רמה שבהחלט מחייבת דיון מעמיק, לא יכולה להתבצע ביום אחד ולהיפתר ביום אחד. הצורך של הגדלה משמעותי של סדר הכוחות של צה"ל בנושא הזה של הצרכים הביטחוניים גם בעזה וגם בגבול הצפון וגם ביו"ש זה מחייב הגדלה מיידית. אין דרך אחרת להגדיל מיידית ללא שינוי אורך השירות הצבאי, אורך תקופות המילואים. על זה וסביב זה יעסוק הדיון. כשאתה פוגש אנשי מילואים, אתה רואה את הנחישות לגבי השלמת המשימה, וכפי שאמרתי קודם לכן - הסיפור של עזה עוד ארוך, יש עוד התמודדות, פגיעה ומעצר של הרבה מאוד מחבלים".
"כשאנחנו נגיע לנוסח המגובש של הצעת החוק אני אשמח מאוד להתראיין ולומר את עמדתי. אמרתי את זה קודם לכן, השוויון בנטל, ההגעה לאוכלוסיות נוספות שהיום אינן מתגייסות, לא חרדים ולא אחרים, הסוגייה הזו מאוד משמעותית. דבר אחד לא אקבל, ואני מקווה שלא אהיה היחיד, לא אקבל ניסיון לעשות שוויון בין שירות לאומי ואזרחי לשירות צבאי. ההקבלה הזו לא טובה", הוסיף.
"הערה קנטרנית זה לא מה שיזיז את הרמטכ"ל"
"האמן לי שהערה מכאן או משם, זה לא מנה שמזיז את הרצי ממקומו. אין ספק, אני חושב שכל אלימות שמופעלת היום נגד פלסטינים רק בגלל שהם פלסטינים ולמישהו יש תחושת נקם, הנזק של זה לא פרופורציונלי בכלל להיקף האלימות. בגלל שזו אלימות של יהודים נגד ערבים היא תוספת נפח בתקשורת הבינלאומית. פה באמת משטרת ישראל היא זו שצריכה לשבת על הנושא, שב"כ עם החיישנים שלו בהיבטים שהם לאומניים ולא רק פליליים, ושני הגופים האלה צריכים לתת את המענה. אין ספק שגם אנשים שפוליטית יכולים להשפיע על מיעוט אלים כזה, ראוי שישפיעו".
התרעות פיקוד העורף