שעות לאחר איום שר הביטחון על חיזבאללה - אמש ארגון הטרור שיגר 30 רקטות לאזור קריית שמונה והגליל העליון. אחת מהן גרמה נזק לחצר קיבוץ כפר בלום באצבע הגליל, שנמצא כ-5 ק"מ מגדר הגבול - ותושביו לא פונו על ידי המדינה.
הווטרינרים שנשארו עם בע"ח והזוג שחגג מול ענני עשן: מיהם "המפונים" שלא התפנו?
לאחר הפינוי: התושבים שהחליטו לא לחזור יותר לצפון
מתוך 30 הרקטות, 13 יורטו ו-17 נפלו בשטחים פתוחים. לאחר המטח, מטוסי קרב תקפו עמדות שיגור שמהן בוצע הירי - וכלי טיס תקף עמדת שיגור נ"ט במרחב ערב אל לויזה ממנה בוצעו שיגורים לעיר. מאז תחילת המלחמה, תושבי הקיבוץ, יחד עם תושבים מיישובים וקיבוצים אחרים שלא כלולים במתווה הפיניים נלחמו ונאמו בכנסת, התראיינו לכלי התקשורת השונים ואף לאחרונה עתרו לבג״ץ בדרישה לפנותם באופן בהול מהאזור המסוכן. בג״ץ טרם קיבל החלטה בנושא.
במהלך ביקורו בצפון של שר הביטחון אתמול, אמר יואב גלנט כי "צריך להבין את המצב שבו אנחנו נמצאים מול חיזבאללה - הם מדרדרים את המציאות כל הזמן ומקרבים אותנו לנקודת הכרעה שבה אנחנו נצטרך לקבל החלטה מה אנחנו עושים, ואצלנו המשימה העליונה היא להחזיר את התושבים הביתה, אנחנו נחזיר אותם הביתה או באמצעות פעולה הסדרית, או באמצעות פעולה מלחמתית-מבצעית".
בעקבות נפילת הטיל בחצר הבית בקיבוץ, אמר ל"מעריב" יורם אבן צור, חבר מליאת המועצה האזורית גליל עליון: "לצערי, אמש נפלו 2 רקטות בלב שכונת מגורים בקיבוץ לא מפונה בגליל העליון על פי המלצת הצבא. אנחנו חווים את ההגנה האקטיבית ואת התקפות חיזבאללה מעל 140 ימים", אמר.
"אנחנו אוכלוסיה כלואה שחייה את המלחמה על כל היבטיה - כל האזור מושבת, החינוך בעצימות נמוכה, חיי המסחר מושבתים, עיר המחוז קריית שמונה מפונה. הילדים שלנו סובלים מחרדות ומפוסט טראומה", שיתף. "פנינו לכל הגורמים הממשלתיים ולגורמים בפיקוד צפון - והם רק מגלגלים עיניים".
הוא התייחס לפניית התושבים לבג"ץ, ואמר: "נאלצנו לפנות לבג״ץ ובתחילת שבוע התקיים דיון ראשון, ובו השופטים הנחו את נציגי המדינה למצוא לקיבוצים והיישובים הקרובים לגבול והלא מפונים - פתרון תוך 60 יום. לצערי, החוסן של האוכלוסייה מתחיל להיחלש קשות, וזה בא לידי ביטוי בחוסר הוודאות ובחרדות קיומיות לחיינו. אנחנו דורשים מתווה מסודר לבעיות שנוצרו אצל התושבים, מתווה התרעננות לתושבים מחוץ לאזור, ביטול תשלומי ארנונה, מתווה שיפוי ופיצוי. מיום שני בערב, רק עולה הרף של הלחימה - ונחצו קווים מזמן".
רעות, תושבת הקיבוץ, מתארת את התחושות הקשות שמלוות איתה מאז אמש: "בערב שמענו לפתע רעש אדיר של כיפת ברזל. כיוון שאנחנו כבר מנוסים ויודעים שהאזעקה לפעמים נשמעת רק אחרי היירוט או הנפילה, וכיוון שאני לבד עם ארבעה ילדים בזמן תגובה אפס, לא חיכיתי אפילו לאזעקה - והתחלתי לרוץ עם הילדים לממ"ד".
"בדרך לממ"ד", היא ממשיכה לספר, "החלה האזעקה כאשר מסביב ישנו רעש אדיר של כיפת הברזל ושל פיצוצים. ישבתי עם הילדים בממ"ד - והרעש מסביב היה מחריש אוזניים. ממש הרגיש כאילו אנחנו בתוך שדה קרב. הסיטואציה נמשכה במשך דקות ארוכות ומפחידות - בהן הילדים פשוט רעדו בממ"ד ולא הפסיקו לשאול מתי זה יגמר".