כבר חמישה חודשים נמשכת מלחמת חרבות ברזל, מלחמה ששמה את הנשים בחזית הלחימה, הן בזירה הצבאית והן בעורף האזרחי, שהפך במתקפה לחזית בפני עצמה.
"חרף את נפשו": סמ"ר דויד ששון נפל בקרב בדרום הרצועה
האישה הראשונה שנכנסה למנהרות של שיפא: "ידברו על זה עוד שנים"
לקראת יום האישה הבינלאומי שיחול מחר, ביקשו בארגון הנשים ויצו לבחון את עמדות הציבור כלפי נשים בצבא ובתפקידים בכירים בממשל, כפועל יוצא מהשיח הציבורי מפרוץ המלחמה.
מהסקר שבוצע על ידי מכון המחקר רושניק עולה כי 70% מהציבור מסכים שמלחמת חרבות ברזל הוכיחה שנשים יכולות לקחת חלק כלוחמות גם במלחמה וגם בשגרה, 82% מהנשים מסכימות לעומת 57% מהגברים. 65% מסכימים כי אישה יכולה לכהן כרמטכ"לית ובחלוקה על פי מגדר - 75% מהנשים מסכימות לכך, לעומת 53% מהגברים, כלומר גם למעלה ממחצית מהגברים תומכים ברעיון.
עם זאת, רק 24% מהציבור היו רוצים שהבת שלהם תהיה לוחמת (29% מהנשים ו־20% מהגברים), לעומת 40% הרוצים שהבן יהיה לוחם. הסקר בוצע במדגם ארצי של גילי 18־64.
בקרב 73% מהציבור יש הסכמה כי אישה יכולה להיות לוחמת מבחינה מנטלית, 80% מהנשים חושבות כך לעומת 66% מהגברים. כאשר הנסקרים נשאלים האם אישה יכולה להיות לוחמת מבחינה פיזית, כ־61% מהציבור מסכים עם אמירה זו, ובחלוקה מגדרית - 74% מהנשים לעומת 47% מהגברים.
81% חושבים כי הסיבה העיקרית להתעלמות וחוסר טיפול של הדרג הפיקודי מההתרעות של התצפיתניות והנגדת מ־8200 היא יהירות הממונים וזלזול במידע שהתקבל, ו־31% מהמשיבים לסקר, חושבים שההתעלמות נבעה בשל היות התצפיתניות והנגדת נשים.
קרוב למחצית (43%) מעריכים כי במידה שההתרעות היו מגיעות למפקדות במקום למפקדים, הן היו מטופלות באופן רציני יותר: 60% מהנשים חושבות כך לעומת 27% בקרב הגברים. כ־67% מהציבור אומרים שנשים צריכות להיות פעילות באופן שווה בקבינט המלחמה, 77% מהנשים ו־55% מהגברים.
רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצו, אומרת: "התפיסות בציבור בכלל, ובקרב נשים בפרט, מפתיעות ומרמזות על עומק השינוי החברתי שאנו מזהות וטלטלה בתפיסות העולם השמרניות שאפיינו את החברה הישראלית עד ל־7.10. מבחינה מגדרית, נשים נמצאות כליברליות יותר ובשלות יותר להשלכות של נשים שותפות בחזית המלחמה".
לדברי נוימן, "הסקר מראה שברמה התיאורטית, יש הבנה והכרה שנשים נמצאו כמי שהתמודדו עם המתקפה והלחימה באופן ששיקף קור רוח, יוזמה, תפקוד גבוה ונטילת אחריות באופן מלא, ואת הציפייה החברתית לשילוב נשים במוקדי קבלת החלטות. הצבא חייב להפנים זאת, והממשלה חייבת לשלב נשים כבר עתה בזמן המלחמה בצוותי מו"מ להחזרת החטופים, קבינט ביטחוני מצומצם ומורחב ובוועדת החקירה לכשתוקם".
השנה, בעקבות המלחמה, עלו בוויצו בקמפיין רשת בשם "זמן לנשים בחזית", כשארגונים ציבוריים וגופים עסקיים, הצטרפו.