האלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, שוחח הבוקר (חמישי) עם ניסים משעל וטל שלו ב-103FM על המתיחות בצפון ועל הניסיונות לעסקת חטופים.
"נכון לעכשיו אנחנו נמצאים כבר כמעט חצי שנה במצב שהוא די דומה, שבו חיזבאללה מחויב להמשיך להילחם כי מבחינתו הוא נתן את המילה שלו לעזה, והוא לא יכול לחזור בו. כמובן שישראל חייבת לפעול כפי שהיא פועלת, ושני הצדדים משתדלים עד עכשיו בהצלחה יחסית לא להיגרר למשהו מעבר למה ששני הצדדים מוכנים כרגע. המצב הזה יוכל להשתנות, או שתסתיים המלחמה בעזה, לא רק הפסקת אש, ואז אם באמת חיזבאללה יהיה מאוד מעוניין לא להמשיך אז יכול להיות שיהיה ניתן להגיע לאיזשהו הסדר שיניח את הדעת לשני הצדדים, או שהמצב יגיע לכדי מלחמה, וגם זה כתוצאה או מהידרדרות, הסלמה שמובילה למצב של מלחמה שאף אחד לא רוצה אבל בפועל קורית, או שישראל תחליט ואנחנו לא רחוקים מזה, שהמצב מחייב אותנו לצאת למלחמה בלנון על כל המשמעויות של העניין", פתח איילנד את דבריו.
"יש פה באמת פער בשני דברים, מבחינה טקטית, ולא שזה מעניין יותר מדי, חיזבאללה משלם מחירים הרבה יותר גבוהים מאשר אנחנו, מחירים הרבה יותר גבוהים מהמחירים שהוא מוכן לאודות בהם. אבל אסטרטגית המציאות יותר קשה מבחינתנו. מה ישראל צריכה לעשות על מנת לא להתרגל למצב הנורא הזה? לדעתי היא צריכה להגדיר תאריך אולי שרירותי, שבאחד בספטמבר תושבי הצפון עד אז חזרו לבתיהם. מהתאריך הזה הולכים אחורית וגם אומרים לאמריקנים 'או שיש הסדר, או שאנחנו בחוסר ברירה נצא למלחמה בלבנון'. זה צריך להיות סוג של אמירה, לאו דווקא איום, אבל משהו שיש בו כוונה אמיתית", הוסיף.
"אני מסכים שאנחנו עם האמריקנים לא מתנהלים בחוכמה רבה, אבל הכי מדאיג אותי לגבי לבנון, האמריקנים יוכלו להבין או להסכים שישראל הגיעה למצב של חוסר ברירה וחייבת לפעול, מה הבעיה? שמבחינת האמריקנים 'תלחמו נגד חיזבאללה, אל תגעו בלבנון'. זה מתכון וודאי לתבוסה ישראלית. הדרך היחידה שישראל יכולה לנצח מחייבת אותנו להילחם באופן פורמלי נגד מדינת לבנון, להרוס באופן שיטתי את התשתיות, ושביירות תראה כמו עזה. זה הדבר היחידי שפועל באפקטיביות על נסראללה, את זה האמריקנים לא מבינים. בהיעדר דיאלוג אמיתי האמריקנים יכולים להגיד לנו 'אתם לא נוגעים בתשתיות בלבנון', וזה יהיה אסון מבחינת ישראל", המשיך איילנד.
לבסוף התייחס איילנד למשא ומתן סביב החטופים: "זה מצב שמבחינתי היה לגמרי צפוי. לסינוואר אין שום סיבה להסכים לעסקה החלקית הזו, שבה לכאורה הוא משחרר חלק מהחטופים אבל הוא לא משנה את המצב היסודי, כי ישראל אומרת 'נמשיך אחר כך'. אין לו שום סיבה להסכים, קשה להגיד שסינוואר צדיק אבל בהחלט מלאכתו נעשית על ידי אחרים. הוא מאוד היה מודאג מהיעדר אספקה לעזה, ומישהו אחר דואג לאספקה. הוא מאוד מודאג מזה שישראל בצפון הרצועה תצליח ליצור מצב שהוא מאבד את השליטה שלו לחלוטין שם. ספציפית למו"מ, יש לחץ אמריקני על ישראל, בשלושה דברים - הנושאים שאפשר לגלות בהם גמישות זה ביחס למספר האסירים הפלסטינים שישוחררו, אפשר להסכים למספרים יותר גדולים, ביחס לחזרה של אלפי תושבי דרום הרצועה לצפון הרצועה, אפשר שזה לא יהיה אלפים אלא אפילו עשרות אלפים.
"הדבר שסינוואר מתעקש עליו ועל זה אסור לוותר, על ההישג המשמעותי שיצרנו מדרום לעיר עזה מסדרון, הצלחנו לפגוע במנהרות ולמעשה האזור הזה מבודד. לכן חמאס מאבד את השליטה שלו בצפון הרצועה, לכן הוא אומר 'תסירו את הביתור'. המשמעות היא חזרת מחבלים לצפון הרצועה, לזה אי אפשר להסכים. יש פה שני דברים צבאיים שאפשר לעשות אותם ולא דורשים אישור אמריקני, אחד, עוד לא השלמנו את הפעולה במחנות המרכז, והדבר השני והמשמעותי ביותר זה כמו שיש לנו ביתור בצפון הרצועה שהולך מזרח מערב, אפשר לעשות דבר דומה בין חאן יונס לרפיח, וליצור מצב שאין שום מעבר. זה משאיר את חמאס עם שליטה אפקטיבית בקטע מאוד קטן של הרצועה, אזור רפיח, וזה יוצר פה לחץ אמיתי. ישראל בנסיבות האלה, ישראל מוכנה להפסיק את המלחמה לרבות להוציא אחר כך את כל כוחותינו לעזה, ויש לנו תנאי שהוא החזרת כל החטופים. אם נתמהמה גם המפתח הזה שאנחנו מחזיקים ביד, אנחנו עלולים לאבד אותו כי העולם מאבד כלפינו סובלנות. את זה היה ניתן לעשות וחובה היה במקביל למו"מ, כי בלי זה אין שום לחץ צבאי אמיתי על סינוואר".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm