מלחמת חרבות ברזל: הפרסום האחרון של השב"כ אודות חשיפת חולייה החשודה שתכננה לבצע פיגועים בישראל, בהם בין היתר פיגוע נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כבר לא מאפשר לעצום עיניים. יש שחושבים שבחסות הדו-קיום, צומח בנגב מוקד לטרור שמאיים על הדרום ועל כל המדינה. החוליה שסיכל השב"כ מנתה 11 חברים, מתוכם חמישה תושבי רהט: בלאל נסאסרה, ראש החוליה שאמון היה על גיוס פעילים מישראל, יסאם סויטי, חמזה ע'ית, סעוד אבו-לבן, סאמח אלעוברה.
המתקפה של אחות החטוף שנרצח נגד נתניהו: "נפגע פעולות הפקרה"
סוף טראגי: גופתו של החטוף אלעד קציר הוחזרה הלילה לישראל
חקירתם העלתה שהם תכננו פעילות טרור בשטחי ישראל. בתוכניות נכללו: פיגוע נגד בסיסי צה"ל, שדה התעופה בן גוריון וקריית הממשלה בירושלים. הם תכננו לבצע פיגוע בקרית ארבע עם כוונה לרצוח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בנוסף בכוונתם היה לחטוף חיילי צה"ל.
רהט ממוקמת 12 ק"מ מצפון לבאר שבע צפונית לבאר שבע, היא הוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994. כיום היא העיר הבדואית היחידה בעולם ומתגוררים בה למעלה 80,000 איש.
המחבל שביצע את פיגוע הדקירה בשבוע שעבר, בתחנה המרכזית בבאר שבע הוא צעיר בדואי המתגורר ברהט. המחבל שביצע את הפיגוע בקפה ארומה בבית קמה לפני כשלושה שבועות פאדי אבו-אלטייף, הוא אזרח ישראלי מרצועת עזה המתגורר בישראל משנת 2019, כשאמו במוצאה מרהט ואביו מרצועת עזה.
לראש עיריית רהט שגינה את אותו הפיגוע, היה חשוב להתנער מהמחבל ולכן אמר ביום הפיגוע: "לא מדובר בתושב רהט, אלא בתושב עזה שהתחתן עם תושבת העיר". בחמישי ביקשנו שיגיב על חשיפת החוליה, אך לא זכינו לקבל את תגובתו.
ב-9 לאוקטובר 2023, יומיים לאחר הטבח, בזמן שהתקיימה הלוויה לסגן ניצב דוידוב, מפקד תחנת רהט שנהרג בקרב במחבלים, חוסל מחבל עזתי בלב העיר רהט. איך הגיע לשם? והאם קיבל סיוע -לא פורסם. בסוף אותו החודש, המשטרה עצרה תושב רהט שעבד במרכז הרפואי מאיר בחשד שפרסם ברשת סרטון שכלל התבטאויות גזעניות והסתה נגד יהודים.
חודש אח"כ, בתחילת נובמבר, תפסה המשטרה ברהט שני מחבלים מעזה, שהסתתרו במבנה נטוש בפזורת הישוב. אחד מהם פעיל חמאס והשני חדר לישראל בחסות ההמון שפלש ביום הטבח. המחבלים הגיעו לעיר רהט, שם דאגו להם שני תושבי העיר ותושב תראבין והלינו אותם במסגד. בהמשך במספר בתים אחרים, וזאת כאמור במשך מספר שבועות.
באוקטובר בשנה שלפני הטבח, התרחש ברהט אירוע שאותו מג"ב הגדיר "ביטחוני". באירוע שני מחבלים השליכו פטיש לעבר רכב משטרה וניסו להימלט. הכוחות פתחו בנוהל מעצר חשוד שהביא לירי. מחבל אחד נהרג והשני הצליח להימלט.
עוד ב-2022 תושב רהט, סנד סאלם אלהרבד, פתח באש לעבר מסתערבי מג"ב שהיו בדרכם לעצור שני חשודים בעבירות ביטחוניות בעיר, הכוח השיב אש והביא לחיסולו. היורה ביצע את הירי לעבר הכוחות באמצעות נשק לא חוקי שהיה ברשותו. אלהרבד לא היה קשור לפעילות הביטחונית שבגינה הגיעו הכוחות לרהט מלכתחילה, אולם מה שהתרחש לאחר מכן יכול לתת אינדיקציה על הלך הרוח השולט בעיר כלפי חוק וסדר.
ראש עיריית רהט באותה עת, פאיז אבו סהיבאן התבטא נגד פעילות המשטרה שהביאה למותו של התושב. במרכז רהט נקראה כיכר לזכרו - "כיכר השאהיד". הדבר הכעיס את המפכ"ל קובי שבתאי שאמר בשיחה עם אבו סהיבאן כי "אני מצפה שבמקום לקרוא לכיכר על שמו של חשוד שאחז בנשק בלתי חוקי וניסה לפגוע בשוטרים, תקרא לה 'כיכר השוטר"".
לפי המשטרה, המפכ"ל באותה שיחה ניסה לומר, שקיימת בעיה במסרים החברתיים והחינוכיים שעוברים לדור הצעיר ברהט. מאוחר יותר, אבו סהיבאן, התראיין לרדיו קול ברמה ואמר בנוגע לכך: "לא קראנו לכיכר על שם המחבל. זאת יוזמה של המשפחה ששמה שלט שלו בכיכר".
עוד בהמשך אותה השנה (2022), שב"כ והמשטרה עצרו תושב רהט, צעיר בן 18, בחשד שהתכוון להצטרף לארגון דאע"ש. החשוד, בשאר אלגלאוי, נעצר לאחר שיצר קשר עם פעיל דאע"ש מסוריה וביקש שיסייע לו להצטרף לארגון ולהילחם בשורותיו. נער בן 18, תלמיד ביה"ס הטכני של חיל האוויר, שלבש מדי חיל אוויר, נפצע באורח בינוני בגפיו בהמשך אותה השנה בפיגוע דריסה.
ב-24.11.22 נהג בדואי בשם אמיר אלקרינאווי, אף הוא תושב רהט דרס אותו. הדורס טען לתקלה ברכב, אולם החקירה העלתה כי פרסם קודם לכן פרסום ברשת, שממנו למדה המשטרה בדיעבד על כוונותיו. כתב האישום ייחס לו עבירות חמורות של ניסיון רצח בנסיבות של מעשה טרור וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
ב-2019 מסתערבי משטרת ישראל עצרו את עאדל אבו-הדייב, תושב רהט שתמך בארגון החמאס וניסה להכין מטען לביצוע פיגוע בבית מלון בישראל. במקביל, פשטו מסתערבים על ביתו ברהט, שם הם חשפו אמצעי לחימה שהסתיר, ביניהם, רובה מסוג קרלו ו-5 רימונים. חקירת השב"כ העלתה שאבו-הדייב ניסה להכין מטען במטרה לבצע פיגוע בבית מלון בישראל בו עבד כגנן.
ניסיונות הפיגוע אינם חלקם של גברים מרהט בלבד, היה גם מקרה באפריל לפני שנה, בו בדואית בת 31, תושבת רהט, שצעדה ליד שער שכם, נעצרה ע"י לוחמי מג"ב שחשדו בה ומצאו בתיקה מספריים. בחקירת המשטרה החשודה הודתה בכוונה לדקור שוטר באמצעות המספריים שהיו בתיקה.
לצד כל המידע המטריד הזה, אסור לשכוח שברהט מתגוררים עשרות אלפי תושבים. רובם המכריע אינו עוסק בטרור, אלא מנהל אורח חיים שקט נורמטיבי ופרודוקטיבי, מיעוט קטן מהם מתגייס לצבא. בין חללי צה"ל במלחמה יש גם תושבי רהט, ביניהם אחמד אבו לטיף.
ב-7 לאוקטובר נחטפו תושבי העיר משפחת זיאדנה. הבת עאיישה והבן בלאל הושבו במסגרת עסקה, אולם האב יוסף והאח הגדול חמזה, עדיין שם. קרוב משפחתם התבטא לאחרונה באצילות וביקש שיתאמצו להחזיר קודם את הנשים, זאת למרות שקרובי משפחתו הגברים עדיין חטופים.
עם זאת, האחיזה של מפלגת רע"מ והתנועה האיסלמית אותה היא משרתת בישוב משמעותית, בבחירות האחרונות לכנסת המפלגה קיבלה מעל 64% מהקולות בעיר. דווחו ופורסמו קשרים בין המפלגה לחמאס באמצעות ארגון בו המפלגה תומכת ונקרא "עמותת סיוע 48".
ככל שעוברים הימים מתגלות עוד ועוד עדויות מטרידות על הקשרים האלה עם חמאס, עד שלאחרונה בנק לאומי הקפיא את חשבונות העמותה מהסיבה הזו. ההשפעות הללו מותירות חותם ואין לפסול את האפשרות, שגם להן חלק בהקצנה ובדחיפה לטרור של חלק מתושבי העיר.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב אומר למעריב: "בנגב הלכה וגדלה בעשורים האחרונים זהות איסלאמית ופלסטינית ועשבי בר רבים גורמים לאיבוד השליטה. יישר כוח ענקי לשירות הביטחון הכללי על פעולתם". לדעתו של רזניק, "יש צורך בכלים של חקיקה ראשית למנוע קבלת אזרחות ישראלית לתושבי שטחים, לא להכיר בעובדי הוראה מג'נין ומשכם, לפתח כלי אכיפה מתקדמים דרסטיים יותר ולייצר מדיניות לאומית אמיתית לקיום תשתית פיזית וחברתית ראויה, גם היא בחקיקה ראשית, שתחזק את הזהות הישראלית בנגב גם בחברה הבדואית".
ח"כ הכנסת אלמוג כהן שהתראיין ברביעי למעריב נשאל עוד קודם לחשיפת החוליה הזו ע"י השב"כ , מה נדרש לעשות כדי למנוע את הפיגוע הבא ואת ההסלמה? בנושא הזה, כהן לא הציג נוסחה של פשרנות. הוא אמר שיש להוציא את הפלג הדרומי של התנועה האיסלמית מהנגב ו"להלום באגרוף ברזל במי שחושב לרצוח יהודים". כמו כן אמר, שהוא ממשיך לקדם את חוק גירוש משפחות מחבלים. לעניות דעתו, חוק זה יצור מאזן הרתעה מאין כמוהו. ימים יגידו.