"בדיעבד הבנתי שהבן שלי היה אחד מהמחלצים באירוע - ובעקבות זאת הוא נפצע קל והובהל למיון. בתחילת המלחמה היינו בבית-מלון אך לפני שלושה חודשים חזרנו הביתה לכפר. לא הייתה לנו שם פרטיות, מרחבים לילדים שהיו בלי מסגרות. ידענו שנספוג טילים אך רצינו פרטיות בכפר בבתים שלנו בשבילנו ובשביל הילדים. עכשיו אחרי האירוע שקרה, אני מעדיפה לצאת ולהתפנות מהכפר, אי אפשר להישאר בתוך שטח אש. מי יודע אם לא יפול על הבית שלנו טיל בלי אזעקה? מפחיד מאוד״.
ג׳ומעה פאזי, חובש הכפר, היה בזירת האירוע שבו נפצע אחיו: "למען האמת הייתי מחוץ לישוב. שמעתי פיצוצים ק"מ מהאזור בו הייתי. ברגע ששמעתי את ההפגזות, חזרתי לישוב, אני איש הצלה. כשנכנסתי ראיתי שהיו שם פצועים, הגשנו עזרה ראשונית. כשיצאתי מהמקום המופגז כדי להביא את ציוד ההצלה, כמה מטרים מסביב, אני רואה כטב"ם צונח לעברי, ישר ברחתי. בזכות החיילים ניצלנו. אח שלי הוא בין הפצועים".
עוד אמר, כי "אנחנו שבעה חודשים בתוך מלחמת התשה, ממשלת ישראל חייבת להבין שאנחנו במלחמה. זה שישראל רק מגיבה זה לא מספיק, בסופו של דבר ישראל רק מגיבה, היא צריכה להיכנס למלחמה סופית. לא יתכן שהצפון ריק, ויש 80 אלף מפונים. חלק מהיישוב בהתחלה התפנה, כמה אפשר להישאר במלון שבעה חודשים? אז לאנשים נמאס והם חזרו לבית שלהם".
"היישוב הזה קרוב לגדר, והם יודעים שזה ישוב ערבי והם למרות זאת ממשיכים להפגיז, לא מעניין אותם אם זה ערבי, יהודי או בדואי. צריך לגמור את חיזבאללה סופית, זה ארגון רצחני", הוסיף פאזי.
התרעות פיקוד העורף