"יצא לי לדבר בערב חג עם קצין האג"ם של הפיקוד כשהייתי אלוף הפיקוד, רוני בני, ושאלתי אותו - 'נגיד שהייתי עושה תרגיל פיקודי ואומר לך לכתוב לי תסריט למצב פתיחה של התרגיל, הייתם מעזים לכתוב את מצב הפתיחה של שבעה באוקטובר?' הוא אומר, 'אתה יודע שלא היינו מגיעים לדבר הזה בשום צורה שהיא, וגם אם כן, היית זורק אותנו מהמדרגות ואומר אי אפשר לעשות תרגיל בנתון כזה'", אמר סמיה בפתיחת הדברים.
הוא המשיך: "איש לא שיער חידלון וכישלון כל כך גדול ברמה הטקטית הצבאית של שבעה באוקטובר, אבל יותר גרוע, ברמה האסטרטגית, שהוא תוצר של 15 שנים של רפיסות איומה ונוראה של ממשלות ישראל ורפיסות עוד יותר גדולה בשבעה חודשים של אי ניהול מלחמה. המלחמה הזאת אינה מנוהלת. במקרה הטוב יש בה ביצועים צבאיים מצוינים, אבל כשיש לך הצלחות ללא תכלית, זה בעצם - אתה זורק הצלחות לים".
"בחודש הראשון, אם היינו אומרים שאנחנו רוצים לכבוש את גיברלטר, היו אומרים 'צאו לדרך'. הייתה לגיטימציה מכל העולם. שבעה חודשים אחרי, ועוד לעשות את זה בגמגום כשכל שבועיים יש תאריך חדש, זה ניהול מלחמה? הדבר השני, אין תכלית. אין דרג מדיני שהחליט על התכלית - מה עושים ביום שאחרי בכל אזור, בכל מקום.
"שבעה חודשים מלחמה, אתם יודעים מה המשמעות הכלכלית, המדינית, ההרתעתית, הביטחונית? שבעה חודשים מלחמה נגד ארגון טרור? לא נגד שבעה צבאות ערב כמו במלחמת העצמאות. האם לא הגיע הזמן שבו הרמטכ"ל, שר הביטחון, ראש המוסד, ראש השב"כ, המפכ"ל, היועצת המשפטית לממשלה, שישה אנשים, יתייצבו מול מיקרופונים ויגידו לעם ישראל 'האמת עירומה'? הצבא מקבל כתכתיב את מטרות המלחמה, הוא צריך להציג שתיים-שלוש אלטרנטיבות להשגת מטרות המלחמה.
"ברגע שהדרג המדיני מגמגם בהגדרת מטרות המלחמה, אז מה אתם רוצים מהדרג הצבאי? אם היינו מתחילים ברפיח הייתה לנו לגיטימציה מכל העולם לפעול חופשי. אני מכיר את המצרים לא רע, פגשתי את המקבילים שלי המון, המצרים היו מקבלים את הכניסה לרפיח ביום הראשון באופן שונה לחלוטין מאשר אחרי שבעה חודשים של מלחמה".
התרעות פיקוד העורף