בתחילת דרכו לבסיס היה בקשר טלפוני עם המשפחה, אך אח"כ לא הגיב. בסרטון שצילמו אנשי חמאס, מחבל הציג את מסמכיו האישיים, אך מלבד זאת, לא היה ידוע מידע נוסף לגבי גורלו. הנכדה חולצה בהמשך אותו יום, אך לא ע"י סבה. עקבותיו של מישל, החטוף היחיד משדרות ושל הרכב שלו נעלמו מאז. בשעה 7:30, ענה אחד ממחבלי חמאס לטלפון של ניסנבאום, וכך הבינו בני משפחתו שנחטף לשטחי הרצועה.
בריאיון שהתקיים לאחרונה ב-103FM, דיברה בתו חן מכלוף וסיפרה על הרגעים שבהם נותק הקשר עם אביה באותה שבת: "אבא הוא תושב שדרות. הוא יצא בבוקר מהבית עוד לפני שהבנו מה קורה בחוץ. ידענו אזעקות ולא מעבר. הוא התכוון להגיע לאוגדת עזה ברעים, אבל נתקל במחבלים באזור מפלסים. אנחנו יודעים שהוא ידע שיש מחבלים, שהוא הציל אנשים בדרך".
"אנחנו לא יודעים מה קרה ברגע ההתקלות, לא ידעתי באותו רגע", הוסיפה, "באותו בוקר, כשהוא יצא מהבית, דיברנו. פחות מעשר דקות אחרי זה הוא לא ענה לטלפון. התקשרתי בלי הפסקה עד שהמחבלים ענו לי לטלפון, שם הבנתי שקרה הנורא מכול. הם צעקו 'חמאס בישראל, חמאס אצלכם'. אבל הם לא הזכירו אותו בשום שלב. זה רודף אותי".
"אצלנו זה תפס קשוח הסיפור של שבעה באוקטובר, קרה מה שקרה עם אבא, בעלי גוייס למילואים מהיום הראשון, אני בבית עם שלושה ילדים קטנים", סיפרה, "הם ילדים, הם לא צריכים להרגיש את חוסר הביטחון וחוסר הוודאות שאנחנו מרגישים. הם צריכים ללכת למסגרות, וזה מה שמניע אותנו לשמור על איזושהי שגרה".
על הדרך שבה היא מתווכת לילדיה את המציאות הקשה שבה סבא מוחזק בשבי חמאס, שיתפה: "בהתחלה לא רציתי. הגדול שלי בן 7, הוא כבר יותר מבין. הם רגילים שהוא כאן, הוא תמיד כאן ופתאום הוא לא נמצא, לא עונה לטלפון. אי אפשר כל כך לשקר. סיפרנו סיפור נורא יפה במרכאות, שיש מלחמה בחוץ, וזה משהו שהם מכירים כי אנחנו תושבי אשקלון, ושסבא נמצא במקום לא בטוח, שאנחנו לא יודעים איפה הוא נמצא, ושהמון אנשים טובים עזרו למצוא אותו".
התרעות פיקוד העורף