"לאחר שנכנס ללחימה בעזה הוא נפצע אך סירב להתפנות לבית חולים ואמר ״אני לא אעזוב את החיילים שלי והרסיס יחכה אין לו לאן לברוח״. מאז המלחמה בקושי יצא הביתה ואפילו בבית - חשב על החזרה ללחימה מרוב דאגה לחיילים . בגלל הכישורים שלו קיבל צ׳ופר לצאת ללימודים -למרות שהוא עדיין בדרגת סגן והיה אמור לצאת לחופשה ב 1/4/24 אבל הוא בחר להמשיך להילחם עד יציאתו ללימודים אך לצערי נפל אתמול - בזמן לחימה", שיתף.
עוד הוסיף ואמר כי "לצערנו בערב החג הקורבן, שכל המשפחות מתאחדות, קיבלנו את הבשורה הקשה. כל הכפר אבל. הוא היה חבר טוב של בני, הוא והחברים שלו היו נפגשים כל סופ״ש ומגיע אלינו כל שבוע. החיוך לא ירד מפניו, היה בחור מקסים. הוא נפצע בתחילת המלחמה ביד שלו ולמרות הרסיס המשיך להילחם ואמר ״אני לא עוזב את הלוחמים שלי״. זה מי שהיה ווסים - נלחם עד טיפת הדם האחרונה על קיום המדינה״.
כמה סמלית הקרבה זו ערב החג. לבי עם משפחה מחמוד ברגעים הקשים בהם התהפך עולמה; המשפחה שקיוותה וציפתה לחזרת הבן הקצין לחופשת החג בבית, מקבלת בערב החג את הבשורה הנוראה מכל. הבן יחזור, אך למנוחת עולמים. שוב אנו מגלים בשדה הקרב את השותפות והשוויון בנטל בשדה הקרב ובאובדן.
שותפות זו וגם השוויון חייבים להיות גם בחיי היום יום, אך לא כך פני הדברים. בני העדה צריכים להיות שווים ושותפים לא רק בקרב ובשכול, אלא גם בחיים. העדה הדרוזית כואבת ומשתתפת בצער בני משפחות החיילים שנפלו בקרב עם ווסים ז"ל. יהי זכרו של ווסים ושל כלל החללים נצור בליבנו לעד".
התרעות פיקוד העורף