לדבריו, "הכוחות באזור פעלו במסגרת מאמץ לייצר שטח סטרילי ליום שאחרי בציר פילדלפי – אזור שבו ישנן מנהרות ומבנים ממולכדים", אך הוא תוהה: "אירועים כאלו קרו כבר בעבר – בזייתון לפני כעשור, וגם במלחמה הנוכחית. למה מסיעים את כל החומרים, המוקשים וחומרי נפץ האלה, יחד עם כמות גדולה של לוחמים?
"חמש בבוקר זאת שעת ערפל, לפחות ברפיח. תנועה בשעה כזו היא מסוכנת ועוזרת לאויב להתגנב ולפגוע בכלי", הוא אומר. "הסיכון המבצעי פשוט לא מובן. לצה"ל יש כלים אוטונומיים, שאפשר לגרור אותם ולהסיע באמצעותם את המוקשים האלה, עם פחות לוחמים בתוך הכלי, כדי לצמצם את הפגיעה האגבית שיכולה להיות מפיצוץ כזה".
לבסוף, התייחס להתקדמות הכללית של צה"ל ברצועת עזה, ואמר: "נוצר מצב של סטטיות של הכוחות בנקודות מסוימות, וזה בא בעוכרינו ומאפשר לאויב להיערך לפגיעות בכוחות. בסופו של דבר, משמעותי ביותר לטפל באויב דרך כיבוש רפיח, הישגי האויב מהסוג הזה נובעים מכך שאנחנו נשארים באותו מקום ולא מקבלים החלטה בנושא.
"צריך לגרום לכך שחמאס לא יוכל לפעול מעל פני הקרקע. יש לפגוע בכל המבנים, ולהשאיר את האויב בקרקע מתחת, במנהרות ולהתעסק בתווך הזה ולא להיות סטטיים".
אתמול בשעות הבוקר המוקדמות, כאמור, נהרגו שמונה לוחמים מגדוד 601 של ההנדסה הקרבית בהתפוצצות נמר"ה בשכונת תל סולטן שברפיח. בצה״ל בודקים אם הנמר"ה נפגעה מפיצוץ מטען גחון או שמטען שהוצמד לדופן הכלי. אפשרות אחרת שנבדקת כי תקלה בחומרי הנפץ שהוביל הכלי גרם לפיצוץ.
מדובר באזור בנוי בשכונת היוקרה של רפיח עם וילות רחבות ידיים, רמת הפיתוח ברחובות גבוהה והיא כוללת כבישים ומדרכות עם אבנים משתלבות. השיירה המשוריינת של צה״ל נע ברחובות, לפי שעה לא ברור עם בראש השיירה נוסע ״דובי״ (דחפור די-9) שתפקידו לפרק את הכביש כדי למנוע הפעלת מטעני ״גחון״. בראש השיירה נע כלי הרכב של מפקד הגדוד והנמר"ה שנפגעה נעה חמישית או שישית בטור.
במהלך הנסיעה נשמע פיצוץ אדיר שגרם לנמר"ה להתפוצץ ולעלות באש. הכלי נפגע באופן קשה ביותר ולקח זמן לכבות את האש ולהתקרב לכלי. כל יושבי הכלי, שמונה לוחמי חיל ההנדסה הקרבית, נהרגו במקום. בדפנות הכלי מבחוץ היו כמויות גדולות של חומר נפץ שכלל לבנות חבלה, מוקשים ועוד. בצה״ל אומרים כי המטענים נמצאים בדפנות הכלי מבחוץ כך שאם מתרחש פיצוץ חומרי החבלה הללו הוא לא אמור לפגוע בלוחמים בתא הלחימה של הנמר"ה.
התרעות פיקוד העורף